עע"מ 9986/05 חלמיש חברה ממשלתית לדיור לשיקום ולהתחדשות שכונות ב נ. כפרי י

1.

ביום 2.8.2007 ניתן פסק דין, בהתאם להוראת סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. נפסק, כי תחת החיוב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי יבוא סך של 500,000 ₪ (כולל מע"מ) נכון ליום פסק דינו של בית המשפט המחוזי. כן נפסק כי אין צו להוצאות וכי החיוב בהוצאות שנקבע בבית המשפט המחוזי יבוטל. בהמשך הגישה המשיבה בקשה לתיקון טעות בפסק הדין, בה התבקש בית המשפט לקבוע כי הסכום לא יכלול מע"מ. ביום 20.8.2007 הוחלט כי אין מקום לשנות מן הסכום שנקבע בפסק הדין, שניתן על דרך הפשרה.

2.

כעת מונחת לפני בקשה מטעם המערערת המוכתרת כ"בקשה למתן פסיקתא" בה התבקש מתן פסיקתא לפיה תשלם המשיבה למערערת סך של 1,689,153 ₪. נטען בבקשה כי על פי חישוב שערכה המערערת, זהו הסכום שעל המשיבה להשיב למערערת בעקבות הקטנת החיוב לסך של 500,000 ₪. המשיבה, מנגד, סבורה כי החשבון שנערך על ידי המערערת הינו שגוי וכי סכום ההחזר עומד על כ- 1,500,000 ₪ בלבד.

3.

דין הבקשה להידחות. הגם שהבקשה הוכתרה כ"בקשה למתן פסיקתא", עיון בטענות הצדדים מעלה כי מדובר למעשה בבקשה להבהרת פסק דין. משסיים בית המשפט את מלאכתו במתן פסק דין, הדרך היחידה להבהרת פסק דינו היא על ידי פניה אל ראש ההוצאה לפועל בדרך הקבועה בסעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967. פרט לכך, אין בדין כל הוראה המאפשרת לבית המשפט, אחרי שנתן את פסק הדין, ליתן הבהרות או פירושים לפסק דינו, למעט תיקון טעות לפי סעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (ראו: ע"א 498/89 אבו חסן נ' בעלי 120 חלקים ואח' (לא פורסם), וכן רע"א 2135/01 רז דורון נ' רז מירי ואח' (לא פורסם)), שהבקשה שלפניי אינה באה בגדרו. אין מקום איפוא להיזקק לבקשה דנן, כפי שהוגשה לבית משפט זה.