ע"פ 10181/09 יוסף דנוס נ. מדינת ישראל

הנשיאה ד' ביניש:

המערער נידון לתקופת מאסר בפועל של 15 חודשים ו-15 חודשים על תנאי בגין הרשעתו בעבירות של קשירת קשר לביצוע עבירת פשע לפי סעיף 499(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, ועבירה של עשיית עסקה אחרת בסמים לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973.

לקראת הדיון בעונשו של המערער בבית המשפט המחוזי הוגש תסקיר שירות המבחן בו תואר תהליך טיפולי שהמערער החל בו ושירות המבחן התרשם מהמאמצים שהשקיע כדי לשנות מאורח חייו הקודם. מדובר בצעיר בן 24 שזה מאסרו הראשון.

לקראת הערעור הוגש לנו תסקיר נוסף, לאחר מעקב אחרי התנהגותו של המערער בהיותו בכלא, ושירות המבחן חזר על המלצתו להעמיד את המערער במבחן לתקופה של שנה, על אף שהחל לרצות את מאסרו. מתברר שהמערער ריצה כבר שני שלישים מתקופת מאסרו והיום התייצב בפנינו בא-כוח המדינה אשר תמך בערעור, במובן זה שיאופשר למערער להשתחרר מהמאסר שנותר, ובלבד שיקבל על עצמו אחריות למעשיו, יתחייב לעמוד בפיקוח המבחן ובדרישותיו לטיפול. המערער קיבל על עצמו התחייבות זו, ולפיכך אנו מחליטים לקבל את הערעור ולהעמיד את העונש על תקופה של 288 ימים באופן שהמערער ישוחרר ביום 22.07.2010 מבית הסוהר. עונש המאסר על תנאי שהושת על המערער יעמוד בתוקפו.

עם שחרורו יועמד המערער בפיקוח שירות המבחן למשך שנה ויקיים את תנאי המבחן, לרבות הימצאות בקבוצה טיפולית, במלואם.

יצוין כי מתן האפשרות לעמוד במבחן לעת הזו, הוא חריג הכרוך בנסיבות יוצאות הדופן של המקרה.