ע"פ 10224/05 יצחק גיל גילקרוב נ. מדינת ישראל

1.המערער הורשע ביום 5.7.05 בבית המשפט המחוזי בתל-אביב – יפו (כבוד השופט ד' רוזן) בעבירות של הסתרת או הסוואת מקור רכוש בידיעה שהוא רכוש אסור, עבירה לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000 (להלן: החוק ) ובפעולה ברכוש אסור, עבירה לפי סעיף 4 לחוק. ביום 13.7.05 נגזר דינו, והושת עליו עונש של 18 חודשי מאסר, מתוכם 6 חודשים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי שלא יעבור במשך 3 שנים עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון ועבירה לפי סעיף 244 לחוק העונשין; וכן קנס כספי בסך 75,000 ₪, אשר ישולם ב-5 תשלומים שווים. ביום 19.9.05 הורה בית המשפט המחוזי כי המערער יחל לרצות את עבודות השירות ביום 21.11.05.

2.המערער בבקשתו מבקש עיכוב ביצועו של גזר הדין, הן באשר לעונש ביצוע עבודות השירות שהושת עליו, הן באשר ליתרת תשלום הקנס שטרם שילם, היא שני התשלומים הנותרים. המשיבה הסכימה לעיכוב ביצוע עונש המאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות, אולם התנגדה לעיכוב ביצוע תשלום יתרת הקנס.

3.ככלל בית המשפט אינו נוטה לעכב ביצוע תשלומו של קנס, מאחר ואף אם יזכה המבקש בערעורו, המדינה תוכל להשיב לו את ששילם. חריג לכך הוא במקרים בהם הטלתו המידית של הקנס תביא למאסרו של המבקש חלף הקנס, מאחר ואין הוא מסוגל לעמוד בו (ע"פ 1467/01 ווזווז נ' מ"י (לא פורסם, ניתן ביום 7.3.01); ע"פ 10209/03 שפיר נ' מ"י (לא פורסם, ניתן ביום 26.11.03)). בא כוח המערער, בבקשה שהגיש, מרכז את כל טיעוניו בעניין עיכוב ביצוע עונש המאסר, ואינו מנמק מדוע יש לעכב את ביצוע יתרת תשלומי הקנס. הוא לא הראה כי המערער, מפאת מצבו הכלכלי, אינו מסוגל לעמוד בתשלום יתרת הקנס.

4.אני דוחה איפוא את הבקשה לדחיית ביצוע תשלום יתרת הקנס. בהסכמת המדינה, אני מורה על עיכוב ביצוע עונש המאסר, שירוצה בדרך של עבודות שירות, שהושת על המערער ב-פ 40289/03 ביום 19.9.05, עד למתן פסק דין בערעור שהוגש על ידו לבית משפט זה.