ע"פ 10861/07 אליהו ממן נ. מדינת ישראל

1.

לפניי בקשה לעכב באופן חלקי את ביצועו של גזר הדין אשר נגזר על המבקש על-ידי בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט י' כהן), במסגרתו נידון המבקש ל-6 חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות, 18 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, פסילת רישיון נהיגה לתקופה של 24 חודשים, מתוכם 12 חודשים בפועל, וקנס כספי בסך של 25,000 ₪ או 90 ימי מאסר תמורתו. יצויין, כי הבקשה לעיכוב ביצוע מופנית לעיכוב ביצועו של רכיב הקנס בלבד.

2.

המבקש, כבן 30, הורשע על-פי הודאתו בעבירות של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, קשירת קשר לביצוע פשע והסתייעות ברכב לביצוע פשע, לאחר שנתפס כשברשותו 6 ק"ג

של סם מסוג חשיש. לדבריו, מרצה הוא בימים אלו את עונש המאסר בעבודות שירות שנגזר עליו, כמו גם את עונש פסילתו מלהחזיק ברישיון נהיגה.

3.

על גזר דינו של בית המשפט המחוזי הגיש המבקש ערעור לבית משפט זה, וכעת מבקש הוא לעכב את ביצוע תשלום הקנס עד להכרעה בערעור. לטענתו, לפי החישוב שנערך על ידי מזכירות בית המשפט בהתאם להחלטת בית משפט קמא, עליו להתחיל לשלם את הקנס החל מיום 1.7.2008, בחמישה תשלומים חודשיים שווים על סך 3,400 ₪ כל אחד, כאשר היתרה בסך 8,000 ₪ אשר הופקדה על ידו בבית המשפט תקוזז מסכום הקנס הכולל. ואולם, לטענת המבקש, קיים פער בין חישוב מועד סיום עבודות השירות כפי שנערך, כאמור, על-ידי מזכירות בית המשפט, לבין המועד כפי שחושב על-ידי הממונה על עבודות השירות. לטענתו, זה האחרון קבע כי בשל ימי הפגרה, סיומן של ריצוי עבודות השירות יהיה רק במהלך חודש יולי 2008, ולפיכך על מועד תחילת תשלום הקנס להיות ביום 1.8.2008.

עוד טוען המבקש, כי חלק ניכר מטיעוניו בערעור נוגעים להפחתת גובה הקנס ונגד פיצולו של תשלום הקנס לחמישה תשלומים בלבד, וכי סיכויי הערעור גבוהים. מוסיף המבקש וטוען כי בעת הגשת הערעור הוא לא היה מיוצג על-ידי סניגור, וכי סבר הוא לתומו כי ערעורו יישמע בטרם יגיע מועד התשלום הראשון של הקנס, אלא שבשל אילוצי בית המשפט נדחה מועד הדיון בעניינו ליום 28.9.2008, כך שהאפשרות לפיה עניינו יתברר בטרם המועד לתחילת תשלום הקנס סוכלה. המבקש מפנה לנסיבותיו האישיות, גילו הצעיר, היעדר עבר פלילי, ומצביע על העובדה כי הוא נמצא בעיצומו של תהליך שיקום אינטנסיבי ואף לומד לקראת תואר ראשון במשפטים. לטענת המבקש, בגין לימודיו הוא משלם סכום של 2,500 ₪ לחודש, ובין לימודיו לבין ריצוי עבודות השירות אשר נגזרו עליו יתקשה הוא לפרנס את עצמו באופן שיעלה בידו לשלם את הקנס. עוד מפנה המבקש לעובדה כי טרם ריצוי עונש עבודות השירות, הוא היה נתון במעצר בית מלא תחת פיקוחה של אמו, כך שבמרבית תקופה זו לא הייתה באפשרותו ובאפשרות אמו להשתכר.

בסוף דבריו טוען המבקש כי אי עיכובו של תשלום הקנס עלול לגרום לו נזק בלתי הפיך, ואף לייתר את הערעור. המבקש טוען כי לא יוכל לעמוד בתשלום הסכום הנדרש, וכתוצאה מכך הוא ייאלץ לרצות עונש מאסר בבית הסוהר, כך שאם יתקבל ערעורו בהמשך, ייגרם לו עיוות דין של ממש. המבקש מדגיש כי כשליש מגובה הקנס כבר שולם באמצעות הסכום שהופקד בבית משפט קמא, כך שעיכוב תשלום יתר הסכום לא יביא לפגיעה של ממש באינטרס הציבורי, וכי שגה בית משפט קמא משלא התחשב במצבו הכלכלי והורה על פיצול תשלום הקנס לחמישה תשלומים בלבד, במקום לעשרה תשלומים כפי שביקש.

4.

המשיבה, בתגובתה לבקשה, מתנגדת לעיכוב ביצועו של רכיב הקנס בגזר הדין. המשיבה מפנה לדבריו של בית משפט קמא לפיהם לנוכח חומרת העבירות, בנסיבות רגילות היה ראוי להטיל על המבקש עונש מאסר מאחורי סורג ובריח. המשיבה מציינת כי בית משפט קמא קיבל את בקשת המבקש להתחיל בתשלום שיעורי הקנס בתום ביצוע עבודות השירות ולפצל את תשלום הקנס למספר תשלומים. אליבא דמשיבה, סיכויי הערעור נמוכים, ובהתאם לפסיקת בית המשפט אין מקום, ככלל, לעכב את ביצועו של תשלום קנס, אשר לא זו בלבד שאינו פוגע בחירותו של המבקש, אלא אף ניתן להשבה ללא כל קושי במידה ויתקבל הערעור.

5.

עיינתי בבקשה, בתגובת המשיבה ובגזר דינו של בית משפט קמא, ומצאתי כי דין הבקשה להידחות. הלכה היא מלפני בית משפט זה, כי ככלל בית המשפט אינו נוטה לעכב ביצוע תשלומו של קנס (ע"פ 10224/05 גילקרוב נ' מדינת ישראל (לא פורסמה, 14.11.2005)). תשלום קנס, להבדיל מעונש מאסר, אינו גורם, ברוב רובם של המקרים, נזק בלתי הפיך, שהרי במידת הצורך ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו. דברים אלו נכונים אף ביתר שאת מקום בו המשיבה הינה מדינת ישראל.

זאת ועוד. במקרה דנן, בבואו לגזור את דינו של המבקש, ציין בית משפט קמא כי לנוכח חומרת העבירות בהן הורשע המבקש, מקומו הראוי היה, בנסיבות רגילות, מאחורי סורג ובריח. אף על-פי כן, בית המשפט בחר לבכר את האינטרס השיקומי על פני זה ההרתעתי, והקל עם המבקש באופן משמעותי, תוך שהוא מטיל עליו, כאמור, עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות, פסילה מלהחזיק ברישיון נהיגה וקנס כספי. ברי, אפוא, כי הסיבה בגינה הוטל על המבקש הקנס הכספי הינה הימנעותו של בית משפט קמא מלהטיל עליו עונש מאסר של ממש, יחד עם הצורך להגשמת תכליתה ההרתעתית של הענישה (ע"פ 344/81 מדינת ישראל נ' סגל , פ"ד לה(4) 313 (1981)).

יתרה מכך, בעקבות בקשה אשר הגיש המבקש לבית המשפט המחוזי להקלה בתנאי תשלום הקנס, נבחנו על ידי בית המשפט נסיבותיו האישיות של המבקש, והוחלט, לפנים משורת הדין, לפרוש את תשלום הקנס על פני חמישה תשלומים שווים, אשר תשלומם יחל מתום ריצוי עבודות השירות, בניכוי הסכום אשר הופקד בקופת בית המשפט (החלטת בית המשפט המחוזי מיום 31.10.2007). הנה כי כן, בית משפט קמא, לאחר שהעריך ואיזן בין השיקולים השונים, התחשב התחשבות ניכרת במצבו של המבקש וקבע לו הסדרי תשלום נוחים, ואף בכך יש כדי להוביל למסקנה כי דין הבקשה להידחות (ראו: ע"פ 10209/03 שפיר נ' מדינת ישראל (לא פורסמה, 26.11.2003)).

עולה מהאמור, כי נסיבותיו האישיות של המבקש נלקחו בחשבון עת נגזר דינו, והמבקש אף זכה לאורן להקלה בהחלטת בית המשפט לפרוש עבורו את תשלום הקנס למספר תשלומים ולהתחיל את פירעונו מתום ריצוי עבודות השירות. בנסיבות אלו, לא ראיתי להיעתר לבקשתו של המבקש להקלות נוספות.

הבקשה, אפוא, נדחית. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.