ע"פ 10476/09 יוסף אבו סביח נ. מדינת ישראל

1.

המבקש הורשע בעבירות של מעשי פזיזות ורשלנות לפי סעיף 338(1) ל חוק העונשין התשל"ז 1977 (להלן 'החוק'), הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק, נהיגה ללא רישיון נהיגה לפי סעיפים 10 ו-62 ל פקודת התעבורה (נוסח חדש) ובנהיגה ללא ביטוח לפי סעיף 2 ל פקודת רכב מנועי (נוסח חדש), התש"ל 1970 . בגינן של עבירות אלה הושתו על המבקש שנתיים מאסר בפועל, עונשי מאסר על תנאי ו-3 שנות פסילה מלהחזיק או מלקבל רישיון נהיגה. הוגש לבית משפט זה ערעור על פסק הדין ועמו בקשה לעיכוב ביצועו של העונש עד להכרעה בערעור. מכאן הבקשה שבפניי.

2.

הבקשה דנא נסמכת על כמה טעמים: ראשית, מציין בא כוחו של המבקש כי הערעור נסב הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין. שנית, הוא מעריך כי סיכויי הערעור "גבוהים". בדיון בפניי טען הסנגור כי רף הענישה שהחיל בית משפט קמא על המבקש גבוה יתר על המידה. שלישית, נטען כי בית משפט קמא גזר את עונשו של המבקש למרות שמלאכת עריכת תסקיר החובה בעניינו טרם הושלמה. הסנגור ציין כי הגם ששירות המבחן ערך תסקיר בעניין מרשו, פנה השירות לבית המשפט המחוזי בבקשה לדחות בשלושה חודשים את הדיון ולערוך תסקיר מלא בעניינו, בשל הערכתו שקיימת נזקקות טיפולית. אולם, בית משפט קמא גזר את דינו של המבקש מבלי להורות על עריכתו של תסקיר מלא. רביעית, מודגש עברו הפלילי הנקי של המבקש והעובדה שמזה זמן רב היה הוא מצוי בתנאי מעצר בית.

מהעבר האחר, טענה באת כוח המדינה בפניי כי תקופת המאסר שנגזרה על המבקש ארוכה ומקימה חשש להימלטות מהדין. לשיטתה, אין בתסקיר האמור כדי לשנות את הכרעת הדין בעניינו של המבקש. המשיבה מדגישה כי מדובר במי שנהג ללא רישיון, גרם לנהגים אחרים לסטות ולבסוף חצה את הצומת באור אדום כשברכבו ילד קטן.

3.

הלכה פסוקה היא כי "נאשם אשר נגזר עליו עונש של מאסר בפועל חייב להתחיל בריצוי עונשו מייד לאחר מתן גזר הדין" (ראו למשל ע"פ 6458/07 ברדע נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 31.7.2007)). אף אם ישנם יוצאים מן הכלל, אין מקרה זה נמנה עמם. משקל הנסיבות בתיק אינו גובר על האינטרס הציבורי באכיפה מיידית של עונש המאסר (ראו ע"פ 111/99 ארנולד שוורץ נ' מדינת ישראל , פ"ד נד(2) 241 (2000); ע"פ 9177/09 מאמון קסקס נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 18.11.09)).

המבקש הורשע בשרשרת עבירות חמורות, שיצרו סכנה לציבור. צודק בית המשפט המחוזי בהזכירו את הכלל "עבירה גוררת עבירה" ביחס להתנהגותו של המבקש. התנהגות זו תחילתה בנהיגה ללא רישיון נהיגה בלב עיר, אמצעה בהתעלמות מקריאות שוטר לעצור וסופה בחצית צומת באור אדום ובניגוד לכיוון התנועה ובביצוע פניית פרסה תוך עקיפת כלי רכב. בדרך נהיגה זו גרם המבקש לכלי רכב לסטות ממסלולם.

התמונה המצטיירת מטה את הכף נגד קבלת הבקשה הנדונה. על פני הדברים, ומבלי לקבוע עמדה לגופו של הערעור, היה מקום לגזור על המבקש עונש מאסר בפועל. בית המשפט המחוזי אף התייחס לטענות לקולא שהועלו על ידי הסנגור.

התסקיר שהוזמן כולל מרכיבים שאינם חיוביים לגבי המבקש. הלכה היא כי בית המשפט אינו חייב להיעתר להמלצת קצין מבחן לדחות את הדיון אם הוא סבור שלא תצמח כל תועלת מכך. באשר לטענת הסנגור כי בכל מקרה יש מקום לקצר את תקופת המאסר – ושוב איני מביע כל עמדה בעניין – אורכה של התקופה בנסיבות העניין מאפשר קיומו של דיון בערעור גם אם הבקשה לעיכוב ביצוע תידחה.

4.

סוף דבר, הבקשה נדחית. על המבקש להתייצב בתאריך 1.2.10 עד השעה 9:00 במקום (בית מעצר "אוהלי קידר" בבאר שבע) ובתנאים שנקבעו על ידי בית המשפט המחוזי בבאר שבע.