ע"פ 10577/08 גנאדי גרבר נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

באחד מימיו של חודש דצמבר 2007, בשעת לילה מאוחרת, עצרו המערער והנאשם האחר בפרשה זו, ולדימיר קורמקוב, מונית וביקשו מנהגה להסיעם לשכונת פסגת זאב בירושלים. במהלך הנסיעה הצמיד ולדימיר לגבו של הנהג מפתח גלגלים והורה לו לעצור, ומשעשה זאת דרשו ממנו המערער ושותפו למסור להם את הכסף שברשותו. הנהג מסר להם סכום של 500 ש"ח, ובעקבות כך החל ולדימיר להכות את הנהג בראשו ובמצחו תוך שהוא משתמש במפתח הגלגלים. לבסוף, הצליח הנהג להימלט על נפשו, ובהמשך אובחן אצלו שבר באף, חבלות וחתכים בראש ובמצח.

המערער הודה בעובדות האמורות, ובעקבות כך הרשיעו בית המשפט המחוזי בעבירות של שוד בנסיבות מחמירות וחבלה חמורה – לפי סעיפים 402(ב) ו-333 בשילוב עם 335(א) לחוק העונשין. בהמשך, נדון המערער לשנתיים מאסר, בעוד שולדימיר נדון לשלוש שנות מאסר. כמו כן, נגזרו לשניים שלוש שנים מאסר על-תנאי, קנס בסך 1000 ש"ח, והם חויבו לפצות את המתלונן בסכום של 10,000 ש"ח, כל אחד.

המערער משיג בפנינו כנגד חומרת העונש, אולם גם לאחר שעיינו בנימוקי הערעור שבכתב והאזנו לטיעונים על-פה, לא מצאנו מקום או עילה להקל עמו. לא נעלמו מעינינו נסיבותיו האישיות וכן הודאתו, חרטתו והמלצת שרות המבחן. אולם, מנגד ניצבת העובדה שהמערער נתן את ידו לשוד של נהג מונית, שכל "חטאו" הסתכם בכך שבשעת לילה מאוחרת הוא תר אחר נוסעים כדי להביא פרנסה לביתו. זו התנהגות שאין לגלות כלפיה סלחנות, ולו כדי להבטיח את חייהם ושלמות גופם של נהגי מוניות המעניקים שירות חיוני לצבור. העולה מכך הוא, שתקופת המאסר שהושתה על המערער הנה הולמת וראויה, אולם עניין אחד מחייב תיקון, וכוונתנו לתקופת המאסר על-תנאי אותה גזר בית המשפט המחוזי, ובעיקר לתנאים שנקבעו להפעלתה. עונש מותנה מסוג זה עלול להכביד בעתיד על בית המשפט אשר עלול להתבקש להפעילו, ככל שהמערער ישוב לעסוק בפלילים, והדבר אף עלול להביא לגזירתו של עונש לא מידתי, לדוגמא, אם יורשע המערער בעבירה לפי סעיף 379 לחוק העונשין. לפיכך, החלטנו לשנות רכיב זה בגזר הדין, ואת תקופת המאסר על-תנאי אנו מעמידים על 12 חודשים, בה ישא המערער אם יעבור, תוך שלוש שנים מהיום, עבירת אלימות מסוג פשע. למעט תיקון זה, יישארו רכיבי העונש האחרים על כנם.