ע"פ 10632/06 מדינת ישראל נ. פלוני

השופט א' א' לוי:

המערער, יליד שנת 1975, ביצע מעשים מגונים בגופן של שתי קטינות. באחת הוא ביצע את המעשים בבית כנסת לשם הגיעה הקטינה (ילידת חודש ינואר 1995) בחודש מרץ 2006 לתפילה. המערער הוביל את הקטינה באמתלא כלשהי לקומה השנייה של המבנה, שם מישש את ירכיה, איבר מינה ושדיה, מתחת לבגדים. בקטינה האחרת (ילידת שנת 1992) ביצע המערער את המעשים ככל הנראה בשנת 2002. נטען, כי בעת שהקטינה הגיעה לבקרו, הוא הפשיטה מחולצתה, נישק אותה בחזה ונגע באיבר מינה. לאחר מכן חשף המערער את איבר מינו בפני הקטינה ודרש ממנה לגעת בו, אולם היא נרתעה מכך.

בגין עובדות אלו בהן הודה המערער, הרשיעו בית המשפט המחוזי בעבירות של מעשה מגונה בקטינה וחטיפה לשם ביצוע עבירות מין. בעקבות כך הוא נדון ל-30 חודשי מאסר, 18 חודשים מאסר על-תנאי, והוא חויב לפצות כל אחת מהמתלוננות בסכום של 7500 ש"ח.

המדינה משיגה בפנינו על קולת העונש, בעוד שהמערער מלין על חומרתו.

המערער

ניצל את תמימותן של קטינות אשר נתנו בו את אמונן כדי לתת פורקן לסטייתו. מדובר בקטינות רכות בשנים, ילדות ממש, שעיון בתסקירי הנפגע מלמד עד כמה קשה ומרחיק לכת הוא הנזק שגרם להן המערער במעשיו. למרבה הדאבה, מעשים מסוג אלה שביצע המערער שוב אינם נדירים במקומותינו, ומכאן הצורך להדגיש בצד הגמול שבענישה, גם את המסר המרתיע לרבים. מנקודת השקפה זו העונש שהושת על המערער על ידי בית משפט קמא, קל הוא, קל הוא עד למאוד, ומן הדין כי נחמיר בו.

אנו דוחים אפוא את הערער בע"פ 10659/06, ומקבלים את הערעור בע"פ 10632/06. עונש המאסר בפועל בו ישא המערער יעמוד על 4 שנים, ואנו טורחים להדגיש כי החלטנו להסתפק בעונש זה רק מן הטעם שאין זו דרכה של ערכאת הערער למצות את הדין עם נאשמים. יתר חלקי גזר דינו של בית-משפט קמא יעמדו בעינם.