ע"פ 11092/07 פלוני נ. מדינת ישראל

נוצר מצב מקומם שבו לא מילאה המערערת את המוטל עליה לפי החלטות בית המשפט. נתבקשה על-ידי שירות המבחן הפקעת צו השל"צ. ברגיל היה מקום להשיב את פסק דינו של בית המשפט המחוזי על כנו. ואולם, שירות המבחן עצמו וכן שירותי הרווחה של עירית בני ברק הביאו לתשומת לבנו כשיקול מרכזי את טובת ילדה בן החמש של המערער, הסובל מקשיי התפתחות והיא מטפלת בו, והוא תלוי בה לחלוטין, ואין כל הסדר ממשי לעת מאסר, אלא מסירה למשפחת אמנה העלולה לפגוע בהתפתחותו. בנסיבות אלה סבורה גם המדינה – ויש לשבח את הפרקליטות על הרגישות – כי בשל טובת הילד לא יהא זה ראוי בנסיבות לאסור את המערערת עתה.

בשל טובת הילד, ובשלה בלבד, ננקוט מידת בית הלל. נתנו דעתנו גם לכך שלא נפתחו תיקים נגד המערערת לאורך שנים, מאז המשפט נשוא התיק הנוכחי. אנו מפקיעים איפוא את צו המבחן וגוזרים מחדש את הדין. לא יושת מאסר בפועל אך יוטלו שני מאסרים על תנאי, שבחרנו לגזרם על פי מה שקבע בשעתו בית המשפט המחוזי, וראשית מועדיהם תהיה מהיום: האחד שנת מאסר על תנאי לשלוש שנים בכל עבירת אלימות שתוצאתה חבלה של ממש, והאחר ששה חודשי מאסר על תנאי לשלוש שנים בעבירת איומים. יוטל צו מבחן לשנתיים מהיום.