ע"פ 11115/08 מדינת ישראל נ. פלוני

א.

בקשת המדינה לעיכוב ביצוע גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (סגן הנשיא טימור) מיום 24.11.08 בת"פ 8136/06, בו הוטלו על המשיב עבודות שירות לתועלת הציבור בהיקף של 140 שעות, מאסר על תנאי לשנה, פיצוי למתלוננת בסך 10,000 ₪, וקנס בסך 1,000 ₪ (או חודשיים מאסר תחתיו).

ב.

בהכרעת דין מיום 17.10.08 הורשע המשיב בעבירה של היזק בזדון וחבלה בנסיבות מחמירות – חלק מאישום שני וכן אישום שלישי בו הואשם. המדובר במקרה אחד, בו ניפץ המשיב שולחן בביתה של המתלוננת, חברתו לחיים דאז (בפרשה זו הורשע על פי הודאתו); ובמקרה אחר, בו נהג המשיב באלימות כלפי המתלוננת בעקבות סכסוך של קנאה, השליך אותה לרצפה וגרם לה חבלות. המשיב זוכה ממספר עבירות נוספות בהן הואשם, באישום הראשון ובאישום השני שבכתב האישום.

ג.

בגזר דינו התיחס בית המשפט, בין היתר, להמלצת שירות המבחן, כי ניתן להסתפק בעבודות של"צ – וזאת בין השאר נוכח רקע קשה של המשיב, וכן קבלת אחריות (חלקית) על מעשיו, ושיפור במצבו הנפשי בעקבות טיפול. בית המשפט שקל את חומרתן של עבירות אלימות במשפחה, ואת הנזק שנגרם למתלוננת, ומנגד נשקלו תוצאות קשות שנגרמו למשיב עקב העבירות – ובין השאר השעיה ופיטורין צפויים מעבודה ארוכת-שנים במשטרת ישראל – וכן עברו הנקי.

ד.

בבקשה הנוכחית עותרת המדינה לעיכוב ביצוע העונש, עד להכרעה בערעור המבקשת על קולתו. בבקשה נטען, כי סיכויי הערעור טובים, וכי העונש שהוטל על המשיב אינו הולם את נסיבות העניין, וזאת בעיקר נוכח חומרת העבירות והתנהגותו ה"בריונית" של המשיב בפרשה; עוד נזכר, כי המשיב לא נטל אחריות מלאה למעשיו, אלא הכפיש במהלך משפטו את המתלוננת. נטען, כי תחילת ביצוע העונש עלולה לסכל את תכלית הערעור, וכי על כן יש לעכבו.

ה.

בדיון טען עו"ד ליבליין בנוסף, כי רמת האלימות כלפי בת זוג – שהחברה שמה לה למטרה למגר – היא שביסוד הערעור, ולשיטת המדינה הושם בגזר הדין דגש יתר על שיקולי השיקום, תוך התעלמות מן ההרתעה האישית והציבורית, מה גם שהעבירות נעשו שעה שהמשיב היה שוטר.

ו.

עו"ד שלו טענה למשיב – ראשית – כי המדינה התרשלה בהגשה מאוחרת של הבקשה (30.12.08) לאחר שגזר הדין ניתן ביום 24.11.08. עוד ציינה, תוך הצגת אישור, כי המשיב כבר ריצה חלק ניכר מן השעות שנדרש לבצע, קרי, 63 שעות עד יום 8.1.09; והוא עושה כן במתנ"ס המאחסן בימי מלחמה אלה חיילים. יש על כן חשיבות חברתית בהמשך העבודה. בנוסף, הצהירה, כי אם לא יעוכב הביצוע, לא תטען בעת הדיון בערעור כי סיום עבודות השל"צ צריך להיות נימוק לטובת עמדת המשיב. עוד ציינה, כי הוגש גם ערעור מצד המשיב לענין הרשעתו (החלקית), וכי כעולה מגזר הדין לא הוכחה כוונה לחבול במתלוננת, אלא המשיב נהג בפזיזות תוך סערת רגשות.

ז.

לאחר העיון, ולא בלי היסוס, החלטתי להיעתר לבקשה. הטעם הוא, כפי שנאמר לא אחת, כי "יש ליתן משקל גם לצורך להותיר לערכאות הערעור בענייני ענישה מירווח שיקול דעת רחב ככל הניתן, ולהימנע, בגדר האפשר מכבילת שיקול דעתה", וגם "לא לייתר את תכלית הערעור במלואה או בחלקה" (דברי השופטת פרוקצ'יה בע"פ 55/06 מדינת ישראל נ' זלינגר וכוגן (טרם פורסם)). בע"פ 4940/05 מדינת ישראל נ' עמרם (לא פורסם) ציין השופט עדיאל, כי "כאשר מדובר בבקשה לעכב עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות, איזון השיקולים מביא בדרך כלל למסקנה כי יש להיענות לבקשה". ייתכנו לכך חריגים בנסיבות ייחודיות (ע"פ 1154/07 מדינת ישראל נ' פלוני (השופטת ארבל)); ואולם, כפי שציינתי בע"פ 5360/07 מדינת ישראל נ' כריים (לא פורסם) "כשם שהנטיה – וגם גישת המדינה ככלל – היא לעכב ביצוע שעה שמערערים נאשמים על גזרי דין קצרים, כדי שלא לייתר את הערעור או לכבול את שיקול הדעת השיפוטי, כך גם כאן כשהמדינה היא המבקשת". אכן עו"ד שלו הצהירה, כאמור, כי לא תטען את ביצוע השירות לתועלת הציבור כנימוק בערעור, אך עלול להיווצר בכך מרכיב מסוים, קטן או גדול, בשיקול דעתו של בית המשפט שידון בערעור. היסוסי נבע מנסיבות הזמן והמקום – מקום הביצוע והימים שאינם כתקנם – אך בסופו של יום אין בפני כל חומר שלפיו ייגרם נזק אם יופסק ביצועו של השל"צ. ואגב, אם ישנו סיכוי שלהלכה יתקבל ערעור המשיב על הרשעתו – ואיני קובע מסמרות באשר לסיכויי הערעורים בתיק זה – תומך הדבר בכך שתינתן לערעור אפשרות להתנהל כמהלכו ללא שהעונש רוצה עד תום. בדומה כתב השופט דנציגר בע"פ 2938/08 מדינת ישראל נ' אגבריה (לא פורסם):

"העובדה כי המשיבים שילמו את כל הקנסות שנגזרו עליהם בבית משפט קמא והעובדה כי הם מבצעים את עבודות השירות שנגזרו עליהם על הצד הטוב ביותר עומדות לזכותם, אולם אין בכוחם של שיקולים אלה כדי לגבור על האינטרס הציבורי של מיצוי הליכי הערעור על ידי המשיבה ועל האינטרס הציבורי של שמיעת טענות הצדדים בערכאת הערעור ושקילתן במסגרת מכלול השיקולים הרלוונטיים, כאשר תבוא ערכאת הערעור

להכריע בערעור שאותו הגישה המבקשת."

ח.

הבקשה מתקבלת איפוא, והמשיב יפסיק ממחר למלא את השל"צ עד להכרעה בערעור.