פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"פ
1683/09
בפני:
כבוד הנשיאה ד' ביניש
המערער:
שמחה ניר
נ ג ד
המשיב:
ועד מחוז ת''א - לשכת עוה''ד
בקשה למתן זכות טיעון במסגרת ערעור פסלות
בשם המערער:
בעצמו
החלטה
לפניי בקשה למתן זכות טיעון במסגרת ערעור פסלות אותו הגיש המבקש, ואשר פסק הדין בו ניתן ביום 22.6.2009.
1.
ביום 1.7.2009 הגיש המבקש בקשה למתן זכות טיעון. במסגרת בקשה זו, טוען המבקש כי יש לבטל את פסק הדין שניתן בעניינו בתיק ע"פ 1683/09 (להלן: ערעור הפסלות ), היות ולא ניתנה לו האפשרות להגיב להערותיו של סגן נשיא בית משפט המחוזי בירושלים, השופט צ' סגל, אשר על החלטתו הוגש ערעור הפסלות . המבקש מוסיף וטוען, כי אין ליתן לשופט, אשר על החלטתו הוגש ערעור הפסלות, מעמד בהליך הערעור. עם זאת, טוען המערער, כי אחת והתקבלה תגובתו של השופט היה על בית המשפט לאפשר לו להגיב לאמור בה, ורק לאחר מכן ליתן את פסק הדין.
2.
דין הבקשה להידחות. בבסיס בקשתו של המבקש למתן זכות טיעון עומד ביטולו של פסק הדין שניתן בערעור הפסלות. הלכה למעשה, מבקש המערער להשיג על פסק דין חלוט שניתן במסגרת ערעור פסלות, וזאת על דרך ביטולו. הליך כאמור אינו אפשרי במשפטנו והוא סותר הן את דיני הערעור הכללים והן את דיני הערעור בהליכי פסלות. די בטעם זה כדי לדחות את הבקשה על הסף.
3.
באשר לטענת המבקש בעניין הערותיו של סגן הנשיא סגל , ולמעלה מן הצורך, יודגש כי על פי סעיף 147(ד) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, רשאי מי שדן בערעור "לבקש מהשופט, אשר על החלטתו הוגש הערעור, להעיר את הערותיו". הנה כי כן, סעיף 147(ד) הנ"ל מסמיך את השופט הדן בערעור הפסלות לבקש את הערותיו של השופט, אשר על החלטתו הוגש הערעור. בקשה כאמור תתכן במספר מצבים, בין היתר, כאשר תמונת המצב העובדתית בערעור אינה ברורה דיה ויש צורך להבהירה (ראו: ע"פ 11875/04 אליאס נ' מדינת ישראל (לא פורסם,
4.1.2005); ע"פ 6271/03 נגאוקר נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 1.10.2003)).
במקרה שלפניי, החליט סגן הנשיא סגל לפסול עצמו מלדון בעניינו של המבקש בשל היכרות קודמת עימו. בהערותיו המצורפות להחלטה זו, הבהיר סגן הנשיא סגל את נסיבות היכרותו עם המבקש – נסיבות שתוארו ברובן במסגרת פסק הדין נשוא בקשה זו. יתרה מכך, יוער כי הערות שופט המתקבלות על פי סעיף 147(ד) לחוק סדר הדין הפלילי אינן תשובה לערעור, אלא הערות ותו לא. ככאלה, אין להחיל על הערות שופט לפי סעיף 147(ד) לחוק סדר הדין הפלילי את ההוראות הרגילות הקשורות בהגשת כתבי טענות בערעור (ראו: יגאל מרזל דיני פסלות שופט (2006), 344). אפילו אם נקבל את הטענה, כי הערות השופט מהוות כתב בי-דין, ואינני רואה צורך להכריע כי כך הוא, הרי שאין בעצם המצאת הערות השופט כדי להעניק לצדדים זכות תגובה אוטומטית. המערער מלין על שלא ניתנה לו האפשרות להגיב להערות השופט, אולם הוא מניח קיומה של זכות קנויה ואוטומטית להגיב להן – ולא כך היא. כאמור, פסק הדין נשוא בקשה זו כלל את מרבית נימוקיו של סגן הנשיא סגל , והיתה למבקש האפשרות להתייחס אליהם בבקשה שלפניי. אף שלא עשה כן, ולפנים משורת הדין, יוכל המבקש להגיש את התייחסותו להערותיו של סגן הנשיא סגל בתוך עשרה ימים. מכל מקום, אוסיף כי כאשר שופט החליט על פסילתו מטעמים בעלי אופי אישי, הרי שהחלטתו אינה בהכרח סופית, אך יש לתת לה משקל רב (ראו: ע"פ 47/03 שינבך נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 6.3.2003)).
אשר על כן, הבקשה נדחית.
ניתנה היום, ה' באב התשס"ט (26.7.2009).
ה נ ש י א ה