ע"פ 1919/22עדי מקדשי נ. מדינת ישראל

בקשה שלישית לעיכוב ביצוע עונש מאסר בפועל של 26 חודשים שגזר בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו על המבקש (ת"פ 26670-04-20), לאחר שערעורו נדחה בבית משפט זה, כפי שיפורט להלן.

1.

בפסק דיננו מיום 2.8.2022 דחינו את ערעור המבקש על הכרעת הדין ועל גזר הדין של בית המשפט המחוזי, לאחר שהורשע בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה; מעשי פזיזות ורשלנות; התחזות כאדם אחר; הכשלת שוטר בשעת מילוי תפקידו; נהיגה בפסלות; נהיגה כשרישיון הנהיגה פקע מעל 24 חודשים; נהיגה כשרישיון הרכב פקע פחות משישה חודשים; ונהיגה במהירות העולה על המהירות המותרת במעל 40 קמ"ש בדרך שאינה עירונית.

בפסק הדין נקבע כי עונש המאסר בפועל שהושת על המבקש יוותר על כנו, וכי עליו להתייצב לריצוי מאסרו ביום 1.9.2022. זאת, לאחר שעונשו עוכב בשעתו עד למתן פסק דין בערעור.

2.

ביום 24.8.2022, הגיש המבקש בקשה לעיכוב ביצוע העונש בארבעה חודשים, קרי עד לסוף חודש דצמבר 2022, בין היתר, בשל מצבה של בתו הבכורה ולנוכח שיפוצים המתבצעים בביתו לאחר שזה הוצת, לטענתו, בתחילת חודש אוגוסט. המשיבה התנגדה לבקשה, אך הותירה לשיקול דעתו של בית המשפט את האפשרות לדחייה קצרה.

ביום 30.8.2022, נדחתה בקשת המבקש תוך שנקבע כי הקשר בין ההצתה הנטענת על ידו ובין השיפוץ בדירתו מוטל בספק; כי גזר דינו של בית המשפט המחוזי בעניינו של המבקש ניתן כבר ביום 1.2.2022; וכי עונשו של המבקש עוכב זה מכבר עד להכרעה בערעור, על מנת שיתאפשר לו להתארגן בטרם כניסתו למאסר (החלטה מיום 6.4.2022). עם זאת, ועל מנת לאפשר למבקש שהות נוספת להתארגנות, נדחה המועד לריצוי עונשו ליום 18.9.2022.

3.

עתה הגיש המבקש בקשה נוספת לעיכוב ביצוע עונש המאסר, זו הבקשה שלפנינו.

במסגרת הבקשה, שהפעם הוגשה על ידי המבקש עצמו ולא באמצעות בא כוחו, נטען כי הוגשה בקשת חנינה לנשיא המדינה ועל כן נתבקש להורות על עיכוב ביצוע עונש המאסר עד להכרעה בה; כי בתו הבכורה של המבקש, שהינה בעלת צרכים מיוחדים, מטופלת בעיקר על ידו כאב יחידני ומצבה עשוי להתדרדר אם ייכנס למאסר; וכי המבקש מנוע מלצאת לעבוד לנוכח הטיפול בבתו, ועל כן מצוי בחובות כספיים כבדים שאף הובילו לנזק בדירתו.

4.

לאחר עיון בבקשה ובנספחיה הגענו לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

להווי ידוע, כי בקשת חנינה אינה עילה לעיכוב ביצוע עונש ולא ראינו טעם המצדיק סטייה מכלל זה. מבלי להפחית בנסיבותיו של המבקש, מצבה של בתו הבכורה וכן החובות הכלכליים בהם הוא מצוי היו בידיעת בית המשפט עת שניתן פסק הדין ואלו אינם מהווים נסיבות חדשות המצדיקות להיעתר לבקשת עיכוב הביצוע (ע"פ 1216/21 אביתר לארי נ' מדינת ישראל (13.7.2022); ע"פ 653/21 שי יצחק ניצן נ' הממונה על עבודות שירות מפקד גוש מרכז , פסקה 4 (31.1.20221); ע"פ 2770/19 זוהר כהן נ' מדינת ישראל (30.7.2020)).

כמתואר לעיל, בית המשפט עיכב זה מכבר את עונשו של המבקש עד להכרעה בערעור על מנת ליתן לו משך זמן מספק להתארגנות, ולפנים משורת הדין, אף דחה את תאריך ההתייצבות לריצוי עונשו על מנת לאפשר לו שהות נוספת.

5.

בנסיבות דנן, הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית.

המבקש יתייצב אפוא לריצוי עונשו ביום 18.9.2022 והכל כפי שנקבע בפסק הדין בעניינו.