ע"פ 1925/11 טל כהן נ. מדינת ישראל

בקשה לעיכוב ביצוע גזר דין.

המבקש הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של הצתת תחנת משטרה.

המבקש הודה באשמה בישיבה ביום 17.10.2010 והדיון נדחה לטיעונים לעונש. ביני לביני, נשלח המערער לטיפול גמילה במלכישוע, על פי החלטת שופט המעצרים מיום 25.10.2010 (עד לאותו מועד שהה המערער במעצר בית).

הטיעון לעונש נדחה מספר פעמים, בין היתר בשל שביתת הפרקליטות, וביום 21.11.2011 נגזר דינו של המערער והושתו עליו 42 חודשי מאסר בפועל.

בבקשה שבפני, עותר המבקש לעיכוב ביצוע גזר הדין, בטענה כי שליחתו אל מאחורי סורג ובריח תקטע את ההליך השיקומי. מנגד, טוענת המשיבה, כי המערער אך בראשיתו של ההליך, וממילא יש להניח כי נוכח חומרת המעשה, בית משפט שלערעור ישית עליו עונש מאסר.

לא אכחד כי סיכויי הערעור נראים לי נמוכים, בלשון המעטה, נוכח חומרת העבירה. עם זאת, מאחר שדחיית הבקשה לעיכוב ביצוע משמעה לסתום את הגולל על טענתו העיקרית של המבקש במסגרת הערעור, אני סבור כי ראוי להותיר למותב שידון בתיק את השאלה מה המשקל שיש ליתן, אם בכלל, לעובדה שהמשיב כבר נקלט במלכישוע והחל לכאורה בהליכי גמילה.

אשר על כן, אני נעתר לבקשה ומורה על עיכוב ביצוע גזר הדין עד להכרעה בערעור, בכפוף לכל הערבויות ולכל התנאים שהושתו על המבקש על ידי בית משפט קמא בהחלטתו מיום 21.2.2011.

המזכירות תקבע הערעור לשמיעה תוך חודש.