ע"פ 1977/05 דוד גולה נ. מדינת ישראל

1.לפני בקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר שהוטל על המבקש בגין עבירות של גרם מוות בנהיגה רשלנית, הפקרה לאחר פגיעה ונהיגה בזמן פסילה וללא ביטוח. נסיבות ההרשעה קשורות בכך כי במהלך הנהיגה, סטה המבקש לשולי הכביש ופגע באשה והרגה במקום. מיד לאחר התאונה יצא אל מחוץ לרכב לבדוק את נזקי הרכב, ולאחר מכן, בעוד הנפגעת מוטלת בצד הדרך, מיהר לעזוב את המקום. מספר ימים קודם לתאונה הורשע המבקש בעבירה של נהיגה תחת השפעת אלכוהול, ורישיונו נפסל ל-24 חודשים. על המבקש נגזר עונש של ארבע וחצי שנות מאסר בפועל ושלילת רישיון נהיגה ל-12 שנים.

2.דין הבקשה לעיכוב ביצוע המאסר להידחות, משאין היא עומדת באמות המידה המקובלות לענין עיכוב ביצוע גזר דין שהוטל על נאשם.

העבירות בהן הורשע המבקש הן חמורות ביותר; סיכויי ערעורו – ובהן טענותיו בדבר זיהויו כמי שנהג ברכב ולענין עבירת ההפקרה אינם טובים, לטעמי. אורך תקופת המאסר שהוטלה על המבקש אינה מייתרת את הערעור גם אם יחל בריצויו בלא עיכוב, והעיקר – ישנה חשיבות בעמידה על סמיכות זמנים בין מועד גזירת הדין לבין תחילת ריצוי עונש המאסר כדי להבטיח את האפקטיביות הראויה של הענישה, אלא אם קימות נסיבות חריגות המצדיקות לעשות אחרת. מקרה זה אינו נכנס לגדר החריג, ועל המבקש להתחיל בריצוי עונשו בלא עיכוב לצורך שמיעת הערעור.

הבקשה נדחית.

בהסכמת התביעה, המבקש יתייצב לריצוי עונשו ב-10.4.05 בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, עד השעה 12:00.