פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 2068/07
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופטת ע' ארבל
כבוד השופט ע' פוגלמן
המערער:
שרון פרטוש
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע
מיום
19.2.07
בת"פ 8088/06 שניתן על ידי כבוד שופט
י' אלון.
תאריך הישיבה:
י"ז בתמוז תשס"ז
(3.7.07)
בשם המערער:
עו"ד ש' חביב
בשם המשיב:
עו"ד א' פטל
בשם שירות המבחן:
גב' א' פרויד
פסק-דין
השופט א' א' לוי:
בחודש אפריל 2006, בשעת צהריים, ביקשו המערער, הנאשם הנוסף בפרשה - יצחק פחימה, ושניים אחרים מנהג מונית (להלן: מתלונן 1 ) להסיעם תוך הבטחה לשלם לו את שכרו לאחר מספר ימים. הנהג סרב לכך, ובתגובה בעט המערער בדלת המונית. כאשר יצא מתלונן 1 מהרכב כדי לברר עם המערער את פשר התנהגותו, הכה אותו זה האחרון עם כסא פלסטיק בכל חלקי גופו, וגם חבריו סייעו לו בכך תוך שאחד מהם אף מנפץ בקבוק על ראשו. נהג מונית נוסף (להלן: מתלונן 2 ) אשר ביקש לחלץ את חברו מידי תוקפיו, הותקף גם הוא ופחימה הלם בו עם מוט ברזל. בסוף כל אלה גנבו התוקפים מהמונית סכום של 120 ש"ח, והם מיהרו לעצור מונית אחרת, כאשר המערער מתיישב במושב שליד הנהג. כאשר התקרבה המונית לאישה אשר חצתה את הכביש, האט הנהג את מהירות נסיעתו, ובתגובה לכך אחז בו פחימה בצווארון חולצתו, ודרש ממנו להמשיך בנסיעה ולא "יחנוק אותו וישחט אותו". כל אותה עת החזיק המערער בידו הימנית של הנהג, ומנע ממנו מלענות לקריאות בקשר. לפני שבני החבורה ירדו מהמונית, הם גנבו מתוכה תיק שהכיל 120 ש"ח ומסמכים, וכן איימו על הנהג לבל יפנה למשטרה.
המערער ופחימה הודו בכל העובדות אשר יוחסו להם, ופחימה הוסיף והודה כי במהלך מעצרו הוא פנה למערער ואמר לו שישמור על זכות השתיקה. באותו ערב, במסווה של מסירת סיגריות למערער, רשם פחימה פרטים מגרסתו של אחד משותפיהם (לסרי), מתוך כוונה לשבש את מהלכי החקירה.
בעקבות הודייתו, הורשע המערער בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה חמורה, הדחה בחקירה וגניבה. בעבירות אלו הורשע גם פחימה, שנמצא גם כמי שביצע עבירה של שיבוש מהלכי משפט. בהמשך, נדון המערער ל-24 חודשי מאסר ו-12 חודשים מאסר על-תנאי, בעוד שפחימה נדון ל-45 חודשי מאסר.
בערעור שבפנינו נטען כי בית המשפט המחוזי החמיר עם המערער, ולא נתן משקל ראוי לגילו הצעיר, נסיבותיו האישיות, חוות דעתו של שרות המבחן, והתוצאות הקשות אשר עלולות להיות למאסרו. כן נטען, כי העונש חורג מרמת הענישה הנוהגת בעבירות מסוג זה.
אין בידנו להיענות לערעור. המערער חטא באלימות קשה כלפי שלושה נהגים, עמם לא היה לו סכסוך קודם. במוניתו של האחד הוא בעט ברגלו כאשר הנהג סרב לדרישתו המחוצפת להסיעו תוך הבטחה כי ישלם לו את שכרו במועד אחר. כאשר הנהג עמד בסירובו, הפליאו המערער וחבריו את מכותיהם בו, תוך שהמערער נוטל בכך חלק פעיל. נהג אחר שנזעק לעזור לחברו המותקף, מצא את עצמו עד מהרה מטרה לאלימותם של בני החבורה, וכתוצאה מכך נגרמו לו חתכים וחבלות בראשו ובידו השמאלית ומאפו זב דם. למרבה המזל לא נגרמו לנהג השלישי חבלות, אולם מותר להניח כי גם עליו עברו רגעי חרדה לא מעטים, כאשר מצא את עצמו נאלץ לציית לשיגיונותיה של חבורה שלוחת רסן.
אכן, בתסקיריו המליץ שרות המבחן להעדיף את הפן השיקומי בעניינו של המערער. אולם, בדין סבר בית המשפט המחוזי כי אין לפטור את המערער ממאסר ממש, הואיל ומדובר בכישלון קשה שתוצאותיו היו חמורות, ובתקופה בה האלימות משתוללת ברחובות, אין מנוס מלנקוט נגד עבריינים מסוג זה ביד קשה. אכן, גילו הצעיר של נאשם, הודיה בעובדות מפלילות ונכונות להשתלב בתהליך טיפולי, הם מסוג השיקולים אותם מצווה בית המשפט לזקוף לזכות נאשם. ברם, כל אלה היו לנגד עיניה של הערכאה הדיונית, שבסופו של יום הקלה עם המערער במידה ניכרת בהשוואה לעונש שהושת על פחימה.
נראה לנו כי בנסיבות אלו לא הוכחה עילה להתערבותנו, ומכאן החלטנו לדחות את הערעור. המלצתנו נתונה לשרות בתי הסוהר, לשלב את המערער בהליכים טיפוליים המתקיימים בכלא, במטרה לציידו בכלים אשר יסייעו לו לאחר שחרורו.
המערער יתייצב לשאת בעונשו במזכירות בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, ביום ז' באב תשס"ז (22.7.07), עד לשעה 11:00.
ניתן היום, י"ט בתמוז תשס"ז (5.7.07).
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט