פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"פ
2391/15
לפני:
כבוד השופט מ' מזוז
המערער:
יעקב בן יששכר
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט ע' מודריק)
מיום 2.4.2015 בע"פ
27408-08-14
תאריך הישיבה:
י"ד בניסן התשע"ה
(3.4.2015)
בשם המערער:
בעצמו
בשם המשיבה:
עו"ד אבי וסטרמן
החלטה
1.
ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי (כבוד השופט ע' מודריק ) מיום 2.4.2015 בע"פ 27408-08-14, במסגרתה נדחתה בקשת המבקש לעיכוב ביצוע עונש המאסר שהחל לרצות ביום 1.4.2015.
2.
המערער הורשע על-ידי בית משפט השלום בתל אביב יפו (כבוד השופט הבכיר י' יצחק ) בעבירות העלבת עובד ציבור ופגיעה בפרטיות, בכך שעלב בשופט בית המשפט לענייני משפחה שטיפל בעניינה של משפחתו והטריד אותו. בית המשפט גזר על המערער 6 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות ומאסר על תנאי, וכן חייב אותו בתשלום קנס בסך 10,000 ₪ או 100 ימי מאסר תמורתו עקב אופן התנהלותו במשפט, אשר גרמה להתמשכות ההליכים
(ת"פ 1302-06, גזר דין מיום 17.6.2014).
3.
עוד הורשע המערער על-ידי בית משפט השלום בתל אביב יפו (כבוד השופטת מ' ברק נבו ) בעבירות זיוף מסמכים ונידון ל-12 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס, פיצוי למתלונן, וכן תשלום הוצאות לאוצר המדינה ושכר העדים בסכום כולל של 10,000 ₪ נוכח אופן התנהלותו במשפט אשר גרם לבזבוז זמן שיפוטי רב, ובכלל זה
אי התייצבותו לדיונים רבים, התחמקותו מציות להחלטות בית המשפט, ניסיונותיו להלך אימים על עדים ועל התביעה, סגנונו המשתלח והפוגעני בכתבי הטענות, עשר בקשות שהגיש לפסילת שופט ואינספור בקשות נוספות עד שהמספר הכולל של ההחלטות שניתנו בעניינו הגיע לכ-300 החלטות ועוד (ת"פ 27741-06-11, גזר דין מיום 7.8.2014).
1.
המערער הגיש ערעור בשני התיקים והדיון בהם אוחד. אף במסגרת הערעור המשיך באופן התנהלותו, והגיש בקשות דחיה רבות. משלא התייצב אף לדיון שנקבע ליום 30.3.2015, החליט בית המשפט (כבוד השופטים ד' ברלינר - נשיאה , ג' קרא – סגן נשיא, א' נחליאלי-חיאט ) לדחות את הערעורים מחמת אי התייצבותו, מכוח סעיף 208 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982, והורה כי יחל בביצוע מאסרו מיד. בית המשפט ציין, כי דקות ספורות לפני הדיון שלח המערער בקשה נוספת לדחיית הדיון, המצטרפת לבקשות רבות שקדמו לה, וצירף אליה מסמך הזמנה לבדיקה בבית חולים אסותא, אלא שהמסמך נושא שם מטופל אחר, ומועד הבדיקה חל ב-15.4.2015 ולפיכך אין בו להסביר אי התייצבותו לדיון.
2.
ביום 1.4.2015, לאחר שנעצר בידי משטרת ישראל, הגיש המבקש בקשה לביטול פסק הדין. הדיון בבקשה לביטול פסק הדין נקבע ליום 14.4.2015 לפני ההרכב שנתן את פסק הדין, והמערער הובא ביום 2.4.2015 לפני כבוד השופט ע' מודריק לבירור בקשתו לעיכוב ביצוע עונש המאסר. אחר דיון, דחה השופט מודריק את הבקשה, בנמקו שהסיכוי לביטול פסק הדין נמוך בהעדר נימוק שיצדיק את אי התייצבות המערער לדיון, לרבות בשים לב לאישורי מחלה שהציג אך בשלב זה של ההליך, אשר המשיבה פקפקה באמינותם. כן צוין בהחלטה, כי המשך המאסר כעת אינו גורם עיוות דין למערער. במענה לטענות הנוגעות למצבו הרפואי הוסיף בית המשפט, כי הוא סמוך ובטוח שכל טיפול רפואי הנחוץ למערער יינתן לו במסגרת מתקן הכליאה.
3.
על החלטה זו הוגש הערעור שלפני. המערער טוען, כי מאסרו אינו סביר נוכח בעיותיו הרפואיות, בגינן לא התייצב לדיון. לטענתו, מדובר באישורים רפואיים שהיו בידו טרם הדיון, והוא שלח אותם למזכירות בית המשפט אולם הם לא נקלטו ולא הונחו לפני ההרכב שדן בערעוריו. כן טען, כי סיכויי הערעורים שהגיש על גזרי הדין טובים.
4.
בא-כוח המדינה טען, כי יש לדחות את הערעור. לטענתו, התנהלות המבקש כעת אינה אלא המשך למכלול התנהלותו המתחמקת בכל ההליכים עד כה והסחבת החריגה שנקט בהם. על המערער לצלוח שני "מחסומים" טרם שחרורו מן המאסר אותו החל לרצות: תחילה קבלת בקשתו לביטול פסק הדין אשר דחה את הערעורים עקב אי התייצבות, ולאחר מכן, ככל שתתקבל הבקשה, קבלת הערעורים לגופם. לאור זאת, משהוחל בעונש המאסר אין להפסיקו בשלב הזה, בשים לב לסיכוי הנמוך לקבלת הבקשה לביטול פסק דין.
5.
דין הערעור להידחות. המערער עשה דין לעצמו ולא התייצב לדיון שנקבע בערעורים שהגיש. אין בידי לקבל את טענתו הסתמית כי האישורים הרפואיים שהוא מציג כעת נשלחו על ידו טרם הדיון למזכירות בית המשפט, ומכל מקום, אם שלח מסמכים נוספים היה עליו לוודא קבלתם. נוכח מכלול התנהלות המערער בהליכים, אשר בגינה הוטלו עליו הוצאות במסגרת גזרי הדין משגדשה הסאה, אני סבור כי מקום טענותיו להישמע בדיון שיתקיים בבקשה לביטול פסק הדין שניתן מחמת אי התייצבות, ועד לדיון זה עליו להמשיך לרצות את מאסרו.
6.
סיכומו של דבר: הערעור נדחה.
ניתנה היום, י"ד בניסן התשע"ה (3.4.2015).
ש ו פ ט