פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 2639/01 אהוד הלפרין נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

דיני עונשין · חבלה חמורה בנסיבות מחמירותערעור על הכרעת דין של בית המשפט המחוזי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המערער ערער על הרשעתו בחבלה חמורה בנסיבות מחמירות, לאחר שבית המשפט המחוזי קבע על סמך מהימנות עדי התביעה כי תקף את המתלונן בחרב ורדף אחריו. בית המשפט העליון לא מצא יסוד לסטות מממצאי הערכאה הדיונית, והערעור נדחה.

העובדות

המערער הורשע בבית המשפט המחוזי בחבלה חמורה בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 333 ו-335(א)(1) לחוק העונשין. על פי הממצאים, המערער דפק בדירת המתלונן, ומשנפתחה הניף עליו חרב, רדף אחריו שעה שביקש להימלט ותקף אותו שוב ושוב.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש יסוד לסטות מממצאי העובדה והמהימנות של בית המשפט המחוזי בהרשעה בחבלה חמורה בנסיבות מחמירות?

הלכות

  1. 1

    ערכאת הערעור לא תסטה מממצאים פוזיטיביים של הערכאה הדיונית המבוססים על מהימנות עדים שהופיעו בפניה, אלא אם קיים יסוד לכך

    ״לא השתכנענו כי יש יסוד לסטות מממצאיו הפוזיטיביים של בית המשפט המחוזי״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • חבלה חמורה בנסיבות מחמירות
  • ערעור
  • חרב

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט

לערעורים פליליים

ע"פ

2639/01

בפני:

כבוד השופט י' אנגלרד

כבוד השופט א' א' לוי

כבוד השופטת מ' נאור

המערער

:

אהוד

הלפרין

נגד

המשיב

ה :

מדינת ישראל

ערעור

על הכרעת הדין של בית המשפט המחוזי

בחיפה

מיום 26.2.2001 בת"פ 400/98 שניתנה

על

ידי כבוד השופט ר' חוזה

תאריך הישיבה:

כ"ח באדר תשס"ב

(12.3.2002)

בשם

המערער

:

עו"ד אבי תגר

בשם

המשיב

ה:

עו"ד רחל מטר

ה ח ל ט ה

בהסכמת המדינה, המשיבה בתיק זה, החלטנו לקבל

את הבקשה להגשת ראיות נוספות מטעם המערער. התמונות המסומנות ב907-98-, אשר צולמו

לאחר האירוע על-ידי המשטרה.

ניתנה היום, כ"ח באדר תשס"ב

(12.3.2002).

ש ו פ ט ש ו פ

ט ש ו פ ט ת

פסק-דין

ערעור זה מכוון נגד הכרעת דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטת ר' חוזה), לפיה הורשע המערער בחבלה חמורה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיפים 333 + 335(א)(1) לחוק העונשין. בית המשפט קבע כממצא כי, על סמך עדויות התביעה שהיו מהימנות עליו, המערער אכן דפק בדירת המתלונן, ומשזה פתחה, הניף המערער עליו את החרב, ורדפו שעה שביקש להימלט על נפשו ותקפו שוב ושוב.

לפנינו ביקש בא-כוח המערער לחלוק על ממצאיו אלה של בית המשפט המחוזי, שהתבססו, כאמור, על מהימנותם של העדים שהופיעו בפניו. על אף כל טענותיו המפורטות של בא-כוח המערער, לא השתכנענו כי יש יסוד לסטות מממצאיו הפוזיטיביים של בית המשפט המחוזי.

אי לכך הערעור נדחה.

ניתן היום, כ"ח באדר תשס"ב

(12.3.2002).

ש ו פ ט ש ו פ

ט ש ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (4 מסמכים)

  • מ"ח 1917/11אהוד הלפרין נ. מדינת ישראלהחלטה
  • ע"פ 9403/08אהוד הלפרין נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • מ"ח 7230/03אהוד הלפרין נ. מדינת ישראלהחלטה
  • ע"א 278/02זבידאת עלי נ. מדינת ישראלהחלטה

הלכות

  1. 1ערכאת הערעור לא תסטה מממצאים פוזיטיביים של הערכאה הדיונית המבוססים על מהימנות עדים שהופיעו בפניה, אלא אם קיים יסוד לכך