החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 2770/19זוהר כץ נ. מדינת ישראל

ניתן ביום
הרכב
לא צוין

בקצרה

תוצאה: נדחה
דיני עונשין · דחיית מועד התייצבות לריצוי עונש מאסרבקשה לדחיית מועד התייצבות לריצוי עונש מאסר בעקבות בקשת חנינה, לאחר דחיית ערעורים על גזר הדין

בית המשפט העליון דחה בקשה לדחיית מועד התייצבותו של המבקש לריצוי עונש מאסר שנגזר עליו בגין תיאום מכרזי גיזום. נקבע כי בקשת חנינה אינה עילה ככלל לעיכוב ביצוע עונש, וכי מצבו הרפואי ומגפת הקורונה אינם נסיבות חדשות. עם זאת, הורה בית המשפט על מיון מוקדם במועד שנקבע ועל התייצבות לריצוי העונש בתאריך מאוחר במעט.

העובדות

המבקש נידון לעונש מאסר בפועל של 11 חודשים בגין מעורבותו בתיאום מכרזי גיזום. ערעוריו על גזר הדין נדחו, וניתנה הוראה בדבר היערכות לקליטתו בהתאם לחוות דעת רפואית. המבקש הגיש בקשת חנינה לנשיא המדינה ובקשה נוספת לדחיית מועד ההתייצבות, והמדינה התנגדה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם הגשת בקשת חנינה לנשיא המדינה מהווה עילה לעיכוב ביצוע עונש מאסר?
  2. 2.האם מצבו הרפואי של הנידון ומגפת הקורונה מהווים נסיבות חדשות המצדיקות דחיית מועד ההתייצבות?

הלכות

  1. 1

    בקשת חנינה אינה עילה ככלל לעיכוב ביצוע עונש מאסר

    ״ככלל בקשת חנינה היא אינה עילה לעיכוב ביצוע עונש״
    למשפט בטקסט ←
  2. 2

    מצבו הרפואי של הנידון ומגפת הקורונה אינם נסיבות חדשות שלא היו בידיעת בית המשפט במועד פסק הדין

    ״כמו גם מצבו הרפואי של המבקש, אינן נסיבות חדשות שלא היו בידיעת בית המשפט במועד פסק הדין״
    למשפט בטקסט ←

מילות מפתח

  • עיכוב ביצוע
  • בקשת חנינה
  • ריצוי עונש מאסר
  • מועד התייצבות
  • חוות דעת רפואית
  • מגפת הקורונה
  • נסיבות חדשות

התקציר, ההלכות והתחום נוצרו בעיבוד אוטומטי; הלכה מוצגת רק כשיש לה ציטוט מילולי מהטקסט. הטקסט המחייב הוא זה שבאתר בית המשפט.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט

לערעורים פליליים

ע"פ 2770/19

לפני:

כבוד השופט ע' פוגלמן

כבוד השופט מ' מזוז

כבוד השופט ג' קרא

המבקש:

זוהר כץ

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשה לעיכוב ביצוע

עונש המאסר

בשם המבקש:

עו"ד שני אילוז

בשם המשיבה:

עו"ד עמרי קופלר

החלטה

בפסק דין מיום 3.5.2020 דחינו ערעורים על גזר הדין שהושת על זוהר כץ (להלן: כץ או המבקש ) בגין מעורבותו בתיאום מכרזי גיזום שפורסמו על ידי חברת החשמל או רשויות מקומיות. קבענו כי עונש המאסר בפועל שהוטל על כץ, 11 חודשים (בניכוי ימי מעצרו), יעמוד בעינו וזאת בכפוף לעמידה בתנאים שנמנו בחוות דעת רפואית של מומחה למחלות לב ולצנתורי לב שהוגשה מטעם שירות בתי הסוהר (להלן: חוות הדעת ).

כשבוע לפני מועד ההתייצבות שנקבע בפסק הדין הגיש המבקש בקשה לדחיית מועד ההתייצבות בשל בקשת חנינה שהגיש לנשיא המדינה (שבה נטען להשלכות קשות של המאסר על מצבו הרפואי, במיוחד בתקופה הנוכחית של התפשטות מגפת הקורונה). בהחלטת השופט ע' גרוסקופף מיום 30.6.2020 צוין כי לאחר ששמע את הערות בית המשפט הודיע כץ שהוא חוזר בו מן הבקשה האמורה ונקבע כי הוא יתייצב לריצוי עונשו ביום 2.8.2020 ויתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם עם ענף אבחון ומיון של שירות בתי הסוהר. אתמול הגיש כץ בקשה נוספת לדחיית מועד התייצבותו לנשיאה בעונש המאסר, בטענה כי חוות דעת רפואית מעודכנת בעניינו התקבלה רק ביום 27.7.2020 במחלקת חנינות וכי יש להשהות את תחילת עונשו במספר שבועות נוספים עד לקבלת החלטה בבקשת החנינה, המטופלת במסלול מהיר. המדינה מתנגדת לבקשה.

לאחר עיון בבקשה ובתגובה, סבורים אנו כי דין הבקשה להידחות. ערעורו של המבקש על גזר הדין נדחה לפני כשלושה חודשים ולא הונחה עילה להמשיך ולעכב את ביצוע עונש המאסר. ככלל בקשת חנינה היא אינה עילה לעיכוב ביצוע עונש, וכך גם בענייננו שעה שמגפת הקורונה, כמו גם מצבו הרפואי של המבקש, אינן נסיבות חדשות שלא היו בידיעת בית המשפט במועד פסק הדין (ראו למשל רע"פ 1127/18 נג'יב נ' מדינת ישראל (13.3.2018)). יחד עם זאת, ובהינתן הוראתנו בפסק הדין בכל הנוגע להיערכות הנדרשת לקליטתו של המבקש בהתאם לחוות הדעת אנו מורים כי כץ יתייצב למיון מוקדם במועד שנקבע לתחילת ריצוי העונש (קרי: 2.8.2020), ויתייצב לריצוי עונש המאסר ביום 16.8.2020 עד השעה 10:00 במקום שעליו יורה שירות בתי הסוהר, לאחר המיון המוקדם שייעשה.

ניתנה

היום, ט' באב התש"ף (30.7.2020).

ש ו פ ט

ש ו פ ט

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

מצוטט על ידי (3 מסמכים)

  • ע"פ 1919/22עדי מקדשי נ. מדינת ישראלהחלטה
  • ע"פ 1216/21אביתר לארי נ. מדינת ישראלהחלטה
  • ע"פ 8934/18מדינת ישראל נ. פרץ קופרפסק-דין

הלכות

  1. 1בקשת חנינה אינה עילה ככלל לעיכוב ביצוע עונש מאסר
  2. 2מצבו הרפואי של הנידון ומגפת הקורונה אינם נסיבות חדשות שלא היו בידיעת בית המשפט במועד פסק הדין