ע"פ 2793/06 אלכסנדר קלימוב נ. מדינת ישראל

השופט א' רובינשטיין:

א.

ערעור על רכיב פסילת הרישיון בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט יעקב) בת"פ 8297/05 מיום 14.2.06, בו נדון המערער - בין השאר - לפסילת רישיון נהיגה לתקופה של 24 חודש מיום שחרורו ממאסר.

ב.

בתמצית, המערער הורשע (ביום 1.12.05), בעקבות הודאתו בכתב אישום מתוקן, בשתי עבירות של תיווך בסם מסוכן, בניגוד לסעיף 14 לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), תשל"ז – 1973; העבירות נעברו בתאריכים 20.7.05 ו- 29.9.05, אל מול סוכן משטרתי.

ג.

בגזר הדין נאמר, כי למערער, יליד 1968, עבר פלילי בעבירות רכוש וסמים, ומאסר מותנה תלוי ועומד כנגדו באשר לעבירות סמים מסוג פשע. בית המשפט עמד על החומרה שבעבירות מעין אלה, ועם זאת נדרש גם לנסיבותיו המקלות של המערער, הודאתו והעובדה שעברו הפלילי אינו מן הקשים, וכן לכך שעתיד הוא להעיד נגד בעל הסם. נגזרו איפוא על המערער 18 חודשי מאסר בפועל, הפעלת מאסר מותנה בן 12 חודש - חציו במצטבר וחציו בחופף, וכן 18 חודשי מאסר על תנאי.

ד.

בערעור נטען, כי סמוך למעצרו סיים המערער לרצות עונש פסילה בן 18 חודש מתיק קודם; עוד נטען, כי המערער נקי מסמים תקופה ארוכה יחסית, לא מילא תפקיד מרכזי באירועי העבירה, ומעוניין בשינוי אורחות חייו; פסילה תפגע בשיקומו במובן זה שחלק ניכר מן התעסוקה הפוטנציאלית לה יכשר טעון רישיון נהיגה. נתבקשו ביטול הפסילה או הפחתתה.

ה.

(1) בדיון בפנינו העלה בא כוח המערער הצעה למבחן נוסף על-ידי שירות המבחן, בציינו כי המערער שוחרר ממאסרו שחרור מוקדם, והוא מעוניין בעבודה הכוללת נהיגה (הסעות או חברות מזון). בא כוח המערער מסר לעיוננו את החלטות ועדות השחרורים, ובהן החלטה מיום 7.5.07, בה אושר שחרור על תנאי לפי תכנית שיקומית של הרשות לשיקום האסיר, לרבות בדיקות שתן, חתימות במשטרה ומעצר בית לילי; והחלטה מיום 29.5.07 בה דווח חיובית על מילוי התנאים שנקבעו, ובוטל מעצר הבית הלילי; נקבע מעקב נוסף ל- 17.9.07.

(2) בא כוח המדינה ציין כי המערער נקי מסמים, על פי בדיקות השתן; המדינה נכונה, בכפוף לתסקיר שימליץ על כך, להמיר את הפסילה בתיק דנא במבחן. אמנם המדובר במבחן שאין בצידו שיניים, אך המדינה נכונה ליתן למערער סיכוי, בהנחה ובתקוה כי עלה על דרך המלך.

(3) כאן המקום להוסיף, כי המערער נדון ביום 25.5.06 בבית משפט השלום לתעבורה בתל-אביב (תד – 12122/05, השופט איזקסון), בגין נהיגה בזמן פסילה, ל-30 חודשי פסילה בפועל ממועד גזר הדין. באותה פרשה לא היה המערער מיוצג, ולא הוזכרה הפסילה בתיק נשוא ענייננו. פסק הדין מיום 25.5.06 חלוט.

ו.

בעקבות שאלה מצד בית המשפט בדיון בפנינו, הודיע בא כוח המדינה (במסמך שנתקבל ביום 12.8.07), על דעת בא כוח המערער והנהלת שירות המבחן, כי "בנוסף על המפורש בסעיף 1 לפקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ"ט-1969, מוסמך בית המשפט הנכבד בנסיבות הענין, מכוח הסכמת הצדדים, להורות על הטלת צו מבחן למרות שהנאשם נדון לעונש מאסר בפועל (שאינו בעבודות שירות), על אף האמור בסעיף 1(1)(ב)(1) לפקודת המבחן, והכל בכפוף לבחינת התאמתו האינדיבידואלית של הנאשם ע"י שירות המבחן במסגרת התסקיר". עוד הוסף, כי פרקטיקה זו – שנהגה בעבר - מקובלת על שירות המבחן גם עתה בנסיבות מתאימות, בכפוף לתסקיר, וזאת בעיקר משמדובר בצו מבחן האמור להיות מופעל בסמוך לאחר השחרור (ולא לעתיד לבוא, לאחר תקופת מאסר ממושכת), כתחליף לענישה (במקרה דנא פסילה). המקרה דנא נראה לשירות המבחן כהולם פרקטיקה זו.

ז.

(1) אכן, על פי לשונו של סעיף 1 לפקודת המבחן אין ענייננו בא לכאורה בגדרי ההסמכה שבחוק, שכן מבחן בעקבות הרשעה מוגבל (בין השאר) למאסר בפועל בעבודות שירות , קרי, אינו מוסב על מאסר בפועל שאינו בעבודות שירות (ראו סעיף 1(1)(ב)(1). ואולם, יש לברך את שירות המבחן על נכונותו לפעול בגדרי המסגרת הרחבה של שליחותו, במקרים שיש בהם כדי להועיל, ואת הפרקליטות, הנכונה לפתוח פתחי שיקום למערער. אכן, לא אחת עושה השירות מעבר לפורמליות, מתוך תחושת אחריות ומחויבות, שאפשר לכנותה מלאכת קודש, וכך גם זכיתי לסיועו בקבלת תסקירים בשעה שכיהנתי כיועץ משפטי לממשלה בתיקי עיכוב הליכים (שם אמנם נמצא עיגון מסוים בתקנה 4 לתקנות העמדת עבריינים במבחן (תסקיר קצין מבחן), תשי"ח-1958). גישה זו ראוי לעודד, במיוחד נוכח נכונות השירות לכך חרף העומס הרב המוטל עליו, וכמובן תוך בדיקת כל מקרה לגופו: אנו ערים לכך שהמדובר במבחן שאינו "בעל שיניים", אך עשיית שימוש לרעה, חלילה, על-ידי נאשם בהזדמנות מעין זו כמובן יכולה לקרות רק פעם אחת, ולהיות בעלת השלכות (איננו מדברים דווקא במקרה דנן).

(2) כזכור, על פי סעיף 42(ב) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] פסילה חדשה מצטברת לקודמתה, ותחילתה בתום הפסילה הקודמת. במקרה דנא קדמה הפסילה בבית המשפט לתעבורה מבחינת מועד תחולתה לפסילה בתיק דנא (שתחילתה מיום השחרור), וזו האחרונה אמורה להצטבר לה, קרי, להתחיל כתום 30 חודש מ-25.5.06. ואולם, נראה לנו כי המבחן – ככל שייפסק – ראוי שיחל מייד עם החלטתנו הסופית בתיק זה (ראו להלן), ולהימשך שנתיים, תוך כדי הפסילה מבית המשפט לתעבורה.

ח.

נוכח כל האמור, ובהסכמה, נבקש משירות המבחן להכין תסקיר באשר למערער לעניין "תחליף הפסילה", קרי, האפשרות כי חלף הפסילה יוטל על המערער צו מבחן למשך שנתיים, מיום שתינתן על-ידינו החלטה משלימה לאחר קבלת התסקיר. התסקיר יוכן בתוך 30 יום, ואנו מקדימים תודה לשירות המבחן. החלטתנו המשלימה תינתן לאחר קבלת התסקיר, ללא צורך (ככל שהדבר נראה עתה) בדיון המשך. נוסיף, כי בהנחה שהמוצע ימומש, על המערער לעמוד בקפידה במבחן ובאשר יושת עליו בו. גם אם המדובר בהחלטה שאין בה מלוא "כוחן של שיניים", כאמור, אנו מצפים כי המערער יעמוד בהתחייבותו.