ע"פ 3027/18 פלוני נ. מדינת ישראל

המבקש הורשע על יסוד הודאתו – בעקבות הליך גישור – בעבירות של מעשה מגונה בקטין שטרם מלאו לו 16 שנים – עבירות לפי סעיף 348(ב) בנסיבות סעיף 345(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. על המבקש נגזר עונש מאסר בפועל בן 24 חודשים וכן מאסרים על תנאי ופיצוי למתלונן.

המבקש הגיש ערעור על גזר הדין וביקש לעכב את ביצוע העונש עד להכרעה בערעור. בקשה זו מונחת לפניי. באת כוחו המלומדת טוענת כי סיכויי הערעור גבוהים על רקע מדרג החומרה הנמוך ביחס של המעשים שבהם הורשע המבקש; הן בשל המתחם השגוי להשקפתה; הן בשל המיקום בתוך המתחם; הן בשל מכלול טעמים נוספים שעליהם עמדה בטיעונה. להשקפתה ראוי להטיל על המבקש עונש שאותו יוכל לשאת בעבדות שירות. באת כוח המבקש עמדה על היעדר עבר רלוונטי לעבירות שלפנינו;

על גילו של המבקש; על הערכת המסוכנות הנמוכה-בינונית; ועל כך שלא הפר את תנאי השחרור. להשקפתה, אי עיכוב עונש המאסר יביא לסיכול הערעור.

המשיבה מתנגדת לבקשה, שכן לטעמה אין עילה לעיכוב ביצוע בהינתן משך המאסר, שיקולי הענישה ורמת הענישה המקובלת.

שקלתי את טיעוני הצדדים. נקודת המוצא בבקשה לעיכוב ביצוע גזר דין ידועה. לנאשם לא עומדת עוד חזקת החפות ועליו לשאת בעונש באופן מיידי; זאת בכפוף לשיקולים שנקבעו בהלכה הפסוקה. במקרה שלפנינו לא מצאתי כי בטענות המתייחסות לחומרת העונש יש עילה לעיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל. גם אם אניח לטובת המבקש – לצורך הדיון ומבלי להכריע בכך – כי בית משפט זה יראה להקל בעונשו במידת מה, הרי שהסיכוי שלא יוטל על המבקש עונש מאסר בפועל הוא נמוך, ובהינתן תקופת המאסר שאינה קצרה, הערעור לא יתייתר גם אם תידחה הבקשה.

הבקשה נדחית אפוא.

על מנת לאפשר למבקש לנקוט הליכי מיון מוקדם, המבקש יתייצב לשאת בעונש המאסר בפועל שהוטל עליו ביום 27.5.2018 עד השעה 10:00 בבית סוהר הדרים, או על פי החלטת שירות בתי הסוהר, כשברשותו תעודת זהות או דרכון. על המערער לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שירות בתי הסוהר, בטלפונים: 08-9787377 או

08-9787336.

התנאים המגבילים יישארו בעינם עד להתייצבות המבקש לשאת בעונשו.