ע"פ 3029/00 ציון כהן נ. מדינת ישראל

השופטת ד' דורנר :

עונש של ארבע שנות מאסר, מתוכן שלוש שנים לריצוי בפועל והיתרה על-תנאי, בצירוף פסילה מנהיגה לצמיתות, שהוטל על המערער בשל גרימת מותו של חברו תוך נהיגה בקלות-דעת, לאחר שהמערער שתה משקאות משכרים, הולם את חומרת מעשיו.

ברם, מתסקיר שירות-המבחן, שהסתמך גם על חוות-דעת פסיכיאטריות, עולה, כי המערער סובל מהפרעות נפשיות קשות, שהוחרפו בעקבות מות חברו בשל נהיגתו הפזיזה ובשל התהליך המשפטי. כן הוברר, כי המערער מטופל על-ידי המחלקה הפסיכיאטרית בבית-החולים רמב"ם בחיפה. בתסקיר הודגש, כי המערער יזדקק לטיפול פסיכיאטרי רצוף, אם יישלח לכלא.

בנוסף עלה מן התסקיר, כי המערער מטפל בשני בניו המנסים להיגמל משימוש בסמים, וכליאתו לתקופה ממושכת עלולה לדחוף אותם להתמכרות חוזרת.

על-יסוד האמור לעיל המליץ שירות-המבחן לנקוט באמצעים טיפוליים בעניינו של המערער ולהעמידו בפיקוח שירות-המבחן למשך שנתיים, בגידרו יוודא שירות-המבחן כי המערער ממשיך לקבל טיפול פסיכיאטרי.

לא נוכל לקבל המלצה זו. שיקומו של נאשם, גורם חשוב ככל שיהא, איננו השיקול היחיד בענישה. על העונש לשקף את חומרת העבירה ואף להתחשב בהרתעת הרבים.

ברם, בנותננו דעתנו למצבו הנפשי של המערער ולנסיבותיו המשפחתיות החלטנו לקצר את עונש המאסר.

אנו מקבלים איפוא את הערעור על חומרת העונש, ומעמידים את עונש המאסר בפועל שהוטל על המערער על 18 חודשים. כן אנו קובעים כי המערער יעמוד בפיקוח שירות-המבחן למשך שנה מיום שחרורו מן המאסר. שאר חלקי גזר-הדין יוותרו בעינם.

על שירות בתי-הסוהר לדאוג כי המערער יקבל את הטיפול הפסיכיאטרי (התרופתי והשיחתי) שלו הוא זקוק.