ע"פ 3416/98 אלברט איפרגן נ. מדינת ישראל

המערער הורשע בבית המשפט המחוזי בבאר שבע בשלושה אישומים של אינוס, ונדון לשמונה שנות מאסר בפועל, הערעור הוגש ביום 3.6.89, אולם לטענתו נתון המערער במעצר כבר מסוף 1996.

המערער מבקש שערעורו יישמע בהקדם כדי שיוכל להוכיח את חפותו. הוא מציין כי ערעורים אחרים שהוגשו בתקופה בה הוגש ערעור כבר נקבעו לדיון.

הדיון בבית המשפט המחוזי התקיים בפני שלושה שופטים, והכרעת הדין ניתנה פה אחד. הערעור מעלה במידה רבה שאלות של מהימנות והערכת ראיות, אשר ערכאת הערעור אינה מתערבת בהן. עיינתי בהערכת הדין ובערעור, ואיני רואה מקום להחשת הדיון.

אשר לטענה לפיה נקבעו מועדים לדיון בתיקים שהוגשו בסמוך להגשת תיק זה, במקרים שונים מתעורר צורך מיוחד בהקדמת הדיון, משיקולים שונים (לדוגמא: כאשר תקופת המאסר של המערער עומדת בפני סיומה; כאשר המערער קטין; כאשר ביצוע גזר הדין עוכב, ועוד).

לא ניתן, איפוא, להשוות בין ערעור אחד למשנהו בלא שייבחנו לגופם.

בנסיבות ערעור זה אין הצדקה להחשת הדיון. הערעור ייקבע לשמיעה על-פי התור.