ע"פ 3557/05 מוסא אזברגה נ. מדינת ישראל

1.המערער הורשע על-ידי בית-המשפט המחוזי בתל-אביב (כבוד השופט ג' קרא), לאחר שמיעת הוכחות, בעבירות של חטיפה, כליאת שווא, מעשה מגונה בכוח, התחזות כעובד ציבור והטרדה באמצעות מתקן בזק ונגזרו לו שלוש שנות מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו, וכן מאסר מותנה.

2.המעשים בהם הורשע המערער מכוערים הם במיוחד: המערער ביחד עם אחר חטפו את המתלוננת, עובדת זרה ממוצא פיליפיני, בלכתה ברחוב בעיבורה של עיר, לאחר שהמערער הציג עצמו בפניה כשוטר ודרש לראות את דרכונה. המתלוננת אמרה שהדרכון אינו ברשותה ואז אילץ אותה המערער באיומי אקדח לעלות לרכבו ולנסוע לביתה באמתלה שעליה להציג בפניו את הדרכון. כשהגיעו המערער, המתלוננת והאחר לדירה, נעל המערער את דלת הכניסה, סגר את החלונות וביקש לקיים עם המתלוננת יחסי מין, תוך שהוא מחבק אותה, מכניס את ידו מתחת לחולצתה ומממש את חזה, והכל בניגוד לרצונה ותוך שימוש בכוח. בנוסף לכך, במועדים שונים לאחר אותו אירוע, התקשר המערער מספר פעמים אל המתלוננת על-מנת להיפגש עימה. בשל מעשיו אלה הורשע המערער בעבירות שפורטו לעיל ונגזר לו עונש מאסר כאמור.

3.המערער עותר לעיכוב ביצוע עונש המאסר וטוען כי סיכויי הערעור טובים שכן, בית-המשפט טעה בהערכת הראיות שהובאו בפניו, בין היתר, משום שלא ייחס משקל ראוי לעדי האליבי שהעידו כעדי הגנה. עוד טוען המערער, כי לאורך כל הדיונים בבית-משפט קמא היה משוחרר בתנאים שאותם כיבד כלשונם והתייצב בכל עת שזומן. לבסוף, טוען המערער כי יש להתחשב בנסיבותיו האישיות ובכללן העובדה כי הוא ואשתו עוברים טיפולי פוריות וכן העובדה שעבר לאחרונה ניתוח לריסוק אבנים בכליות שבעקבותיו הוא מוזמן לביקורת ולטיפול נוסף בתחילת חודש מאי שנה זו.

4.לא מצאתי מקום לעכב את ביצוע העונש שהוטל על המערער. הכרעת-הדין המרשיעה מבוססת במובהק על ממצאי עובדה ומהימנות והסיכויים כי ערכאת הערעור תתערב בכגון דא אינם גבוהים. תקופת המאסר שנגזרה על המערער, אף שאינה קצרה, הולמת, לכאורה, את חומרת מעשיו. חומרה זו בולטת בייחוד נוכח האלימות הקשה שבה נקט וכן נוכח העובדה שהקורבן אותו בחר הוא עובדת זרה, שהינה קורבן חלש ו"נוח", כפי שציין בצדק בית-משפט קמא. הנסיבות האישיות אותן פירט המערער אין בהן כדי לשנות מן המסקנה שאליה הגעתי, ככל שהדבר נוגע לעיכוב הביצוע, ובאת-כוח המדינה הודיעה בהקשר זה, כי ענייניו הרפואיים של המערער יובאו לידיעת הגורמים המתאימים בשירות בתי הסוהר, על-מנת שייתנו עליהם את הדעת וידאגו לכל טיפול שיידרש.

הבקשה נדחית.