ע"פ 4056/03 יהודה נוני נ. מדינת ישראל

השופט א' גרוניס:

1.בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כבוד השופט א' שהם) הרשיע את המערער בעבירה של ניסיון לגרימת חבלה בכוונה מחמירה. על המערער הושתו 48 חודשי מאסר, מתוכם 30 חודשים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי. ביום 18.9.2003 דחינו את הערעור ככל שהוא מתייחס להרשעה ועתה יש להחליט בחלקו של הערעור הנוגע לגזר הדין.

2.באחד מימי חודש אפריל 2002 הגיע המערער למשרדי מס הכנסה בחולון ונפגש עם הגובה הראשי. מטרת הפגישה הייתה לנסות להסדיר את חובו של המערער למס הכנסה. משהמערער לא הצליח להגיע להסדר, הוא יצא מחדרו של הגובה ומייד חזר למקום כשבידו בקבוק ובו חומר דליק. המערער שפך את החומר הדליק הן על הגובה והן על עצמו, בעודו מחזיק בידו מצית, שהופנה לכיוונו של הגובה. זה האחרון זינק על המערער, הצליח לחטוף מידו את המצית, ובאופן זה מנע מן המערער מלבצע את זממו.

3.העובדות כפי שתוארו זה עתה, מצביעות על מעשה פלילי קשה שמצדיק ענישה מחמירה. עם זאת, החלטנו כי במקרה הנוכחי קיימות נסיבות אישיות חריגות שמצדיקות התערבות בעונש שהושת. המערער הינו בן 44 שנים ואב לארבעה ילדים. בגיל צעיר מאוד נפטר אביו. המערער, שהינו בעלים של מסעדה, הסתבך מבחינה כלכלית, בין היתר, כתוצאה מכך שחתם ערבות לאחת מאחיותיו. על מנת לנסות ולפרוע את חובותיו הוא נטל הלוואות מגורמים שונים, בין השאר ממלווים בשוק האפור. כתוצאה מכך החמירו קשייו הכלכליים. עקב קשיים אלה הוא נקלע למשבר נפשי, למצוקה ולחוסר אונים קיצוני. על מצבו הנפשי וקשייו הכלכליים של המערער למדנו מן התסקירים שהוגשו לבית המשפט המחוזי ולבית משפט זה. בתסקיר שהוגש לערכאה הראשונה המליץ שירות המבחן שלא להטיל מאסר בפועל וכי אם יוחלט על מאסר, ראוי שהוא יבוצע על דרך עבודות שירות.

4.בפסק דיננו בו נדחה הערעור לגבי הכרעת הדין קבענו, בהסכמת בעלי הדין, כי המערער ייבדק על ידי פסיכיאטר, על מנת לברר מה עלולה להיות השפעתה של כליאה על המערער. בעקבות זו הונחה בפנינו חוות דעתו של הפסיכיאטר המחוזי שמצא, כי כיום אין המערער פועל מתוך דחף פסיכוטי וכי הוא בעל שליטה ובקרה רצונית. עם זאת, הומלץ כי אם יוחלט על עונש מאסר בפועל, רצוי שהדבר ילווה בטיפול פסיכולוגי. מתסקיר של שירות המבחן עולה, כי חלה הקלה מסוימת במצב הנפשי וכי המערער נקט מאמצים לטיפול בבעיותיו הכלכליות. יש להוסיף נתון חשוב והוא, כי לדעת הכל מדובר באדם נורמטיבי, שלמעט המקרה הנזכר שבגינו הורשע אין לו עבר פלילי. נראה לנו שלאור העובדה כי מדובר באדם נורמטיבי ושומר חוק ובהתחשב במצבו הנפשי העדין, ראוי להקטין את עונש המאסר לריצוי בפועל שהושת עליו. עם זאת, אין לקבל שמעשה כה חמור, הגם שמדובר באירוע חד פעמי, יסתיים על דרך ענישה בלא מאסר ממש.

5.אשר על כן הננו מחליטים לקבל את הערעור על גזר הדין באופן שעל המערער יושתו 30 חודשי מאסר, מחציתם לריצוי בפועל והיתרה על תנאי, כפי שהורה בית המשפט המחוזי. אנו מפנים את תשומת הלב של רשויות שב"ס להמלצתו של הפסיכיאטר המחוזי, כי המערער יקבל טיפול פסיכולוגי.

ניתן היום, ח' באדר תשס"ד (1.3.2004).

ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת

החלטה

לבקשת בא-כוח המערער אנו דוחים את תחילת ביצוע העונש ליום 14.4.04. באותו יום יתייצב המערער לריצוי עונשו במזכירות הפלילית של בית המשפט המחוזי בתל אביב. הערבויות הקיימות תמשכנה לעמוד בתוקף עד להתייצבותו של המערער לריצוי עונשו כאמור.