ע"פ 4056/03 יהודה נוני נ. מדינת ישראל

המבקש הורשע בניסיון לגרימת חבלה בכוונה מחמירה. נגזרו עליו ארבעים-ושמונה חודשי מאסר, שלושים חודשים מתוכם לריצוי בפועל. המבקש הגיש ערעור על הרשעתו ועל חומרת עונשו ולפניי בקשתו לעיכוב ביצוע מאסרו עד להכרעה בערעור.

המערער הורשע בעבירה חמורה ביותר. הרשעתו מבוססת על קביעת ממצאים עובדתיים, שרובם כלל לא נשנו במחלוקת ומקצתם מבוססים על העדפת עדויות עדי התביעה על-פני עדותו של המבקש. העיון בנימוקי ערעורו ובהשגות סניגורו על צדקת ההרשעה לא שיכנע אותי שלערעור על ההרשעה יש סיכוי ממשי. גם העונש שהוטל על המבקש אינו נראה חמור. חרף הערכתי ביחס לסיכוייו הדלים של הערעור, נראה לי כי יש לאפשר למבקש להישמע בערעורו לפני שיתחיל לרצות את מאסרו. המבקש הוא כבן 44, נשוי ואב לארבעה. עד לאירוע שבעטיו הובא לדין והורשע נהג והתנהג כאזרח מתוקן, ואין לחובתו כל מעורבות פלילית ידועה קודמת. עם הגשת כתב האישום נגדו שוחרר בערובה, ולפי ההערכות הקיימות לעת הזאת אין המבקש מסכן את ביטחון הציבור.

הבקשה מתקבלת. ריצוי עונש המאסר הממשי שנגזר על המבקש בבית-המשפט המחוזי מעוכב בזה עד למתן פסק-דין בערעור. הערובות שניתנו לשחרורו של המבקש ממעצר תעמודנה בעינן. כן ניתן צו המעכב את יציאת המבקש מישראל.

המזכירות תועיד את שמיעת הערעור לפני הרכב לא יאוחר מסוף אוקטובר 2003.