פרטי ההליך
בבית המשפט
העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 4056/03
בפני:
כבוד השופט מ' חשין
כבוד השופט א' גרוניס
כבוד השופטת מ' נאור
המערער:
יהודה נוני
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על הכרעת הדין וגזר-הדין
שניתנו בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב בת"פ 40120/02 מיום 27.3.03 על-ידי כב'
השופט א' שהם
תאריך הישיבה:
כ"א באלול תשס"ג (18.9.03)
בשם המערער:
עו"ד ציון אמיר
בשם המשיבה:
עו"ד דניאלה ביניש
פסק-דין
(לעניין הכרעת-הדין)
השופט מ' חשין:
המערער הורשע בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (מפי כב' השופט אורי שהם) בעבירה של נסיון לגרימת חבלה בכוונה מחמירה, ועונשו נגזר ל-48 חודשי מאסר, מהם 30 חודשים לריצוי בפועל והיתרה על-תנאי. הערעור שלפנינו ערעור הוא על הכרעת-הדין ועל גזר-הדין כאחד.
עיקרי הדברים שנקבעו בהכרעת-הדין הם אלה: המערער נפגש במשרדי מס הכנסה בחולון עם המתלונן, גובה ראשי במקום, וביקש להסדיר את חובו למס הכנסה. משלא עלה הדבר בידו, יצא המערער את חדרו של המתלונן, ומיד בסמוך לאחר מכן חזר, זו הפעם מצוייד בבקבוק מלא בחומר דליק. המערער שפך את החומר הדליק על המתלונן ועל עצמו, בהחזיקו בידו האחרת במצית אשר היפנהו אל עבר המתלונן. המתלונן זינק על המערער, חטף מידו את המצית, ריתק אותו אל הריצפה, וכך מנע את המערער מביצוע מעשה ההצתה.
בא-כוחו המלומד של המערער, עורך-דין ציון אמיר, עשה כל אשר ניתן להיעשות, כדי לשכנענו כי כוונתו של המערער היתה להצית את עצמו בלבד וכי לא היתה לו כל כוונה להצית את המתלונן. בבקשו לייסד טענה זו היפנה אותנו עורך-דין אמיר למקומות אלה ואחרים בהודעות שנמסרו במשטרה, למיסמכים אחרים ולדברים שנאמרו בפרוטוקול, ומכל אלה ביקש ללמוד כי לא היה בכוונתו של המערער להצית את המתלונן. אלא שכל טענות אלה כולן היו לפני בית-משפט קמא. בפסק-דין ארוך ומפורט עמד בית-משפט קמא על כל אחת מן הטענות וניתח אותן לפני-ולפנים עד שהגיע למסקנה כי היה-גם-היה בכוונתו של המערער להצית את המתלונן. על כל אלה נוסיף את אמירתו המפורשת של בית-משפט קמא, כי מעדיף הוא "ללא כל היסוס את גירסתו של המתלונן בכל הנוגע לתיאור האירועים ודוחה כבלתי מהימנה את גירסתו של הנאשם". גירסתו של המתלונן, למותר לומר, היתה הגירסה שעליה הושתתה ההרשעה.
כללם של דברים: לא מצאנו יסוד לערעור ואנו מחליטים לדחותו.
אשר לגזר הדין: בתיתנו דעתנו לטענות בדבר מצבו הנפשי של המערער, אנו מחליטים לדחות את החלטתנו בנושא גזר-הדין למועד שייקבע. בהסכמת באי-כוח בעלי-הדין ימונה פסיכיאטר עובד המדינה אשר יבדוק ביסודיות את המערער ויודיענו מה השפעה תהא נודעת על המערער אם ייכלא בבית האסורים. נקרא חוות-דעת זו ונחליט על דבר המשך ההליכים. תוך 14 ימים מהיום תציע לנו הפרקליטות, על דעתו של בא-כוח המערער, שמו של פסיכיאטר אשר יבדוק את המערער, ומשנמנה אותו פסיכיאטר לעריכתה של הבדיקה כאמור, נצפה לקבל את חוות-דעתו תוך 45 ימים. לאחר מכן נחליט על דבר המשך ההליכים.
אנו מוסיפים ומעכבים את ריצוי עונש המאסר בפועל שנגזר על המערער עד למתן פסק-דין בערעור, בכפיפות לערובות שניתנו לשיחרורו.
היום, כ"א באלול תשס"ג (18.9.2003).
ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.
03040560_G04.doc
מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il