ע"פ 4061/12 ענאן בדארנה נ. מדינת ישראל

1.

המבקש הורשע בחבלה חמורה בנסיבות מחמירות, נגזר עליו עונש של מאסר בפועל למשך 18 חודשים, מאסר-על-תנאי למשך 18 חודשים ופיצוי כספי למתלונן, וכעת הוא מבקש לעכב את ביצוע העונש עד למתן פסק דין

בערעור שהגיש על גזר הדין.

2.

ההרשעה נעשתה בהסדר טיעון לאחר שמיעת הראיות. על-פי עובדות כתב האישום המתוקן מדובר באירוע מלפני כשנה, כשהמתלונן עם שני חבריו נסעו במכונית לביתם בסכנין, ובעת שחלפו על פני חנותו של המבקש, צפר המתלונן על מנת שהמבקש שעמד בסמוך יפנה לו את הדרך. המתלונן סבר שהמבקש קילל אותו, עצר את המכונית, ניגש אל המבקש, הצמיד אותו אל הקיר ובין השניים התפתחה תִגרה. אנשים הפרידו בין הניצים, ניסו להכניס את המתלונן למכוניתו ואת המבקש לחנותו. או אז, ניגש המבקש אל המתלונן, היכה בו בראשו באמצעות פטיש קטן, וגרם לו שבר דחוס פתוח קטן פריאטלי בגולגולת, ופצע קרע מדמם בקרקפת.

3.

המבקש הוא רווק בן 27, למד בעבר, וכיום עובד לפרנסתו, תופס עצמו כקרבן ומשליך את עיקר האחריות על המתלונן שהיה לדבריו שתוי. לטענת המבקש תגובתו נבעה מחמת הצורך להגן על עצמו מפני תוקפנותו של המתלונן. בית משפט קמא נדרש לחומרת המעשה ולמסוכנותו, אך ציין גם כי מדובר באדם נורמטיבי אשר נקלע לסיטואציה כמתואר. שירות המבחן המליץ על שירות לתועלת הציבור, או למצער על מאסר בעבודות שירות, אך מחמת האלימות הקשה, הכאב והסבל שנגרמו למתלונן, והסיכון הרב, לא ראה בית המשפט לאמץ את המלצת שירות המבחן. שיקולים לקולא הובאו בחשבון, בכללם גם עברו הנקי של המבקש, וכך נגזר דינו ל-18 חודשי מאסר בפועל, 18 חודשי מאסר על-תנאי ופיצוי כספי למתלונן.

3.

בא כוח המבקש סבור כי סיכויי הערעור טובים המה, לאור עברו הנקי של המבקש, נסיבותיו האישיות, הקפדתו על תנאי השחרור, המלצת שירות המבחן, התגרותו המקדימה של המתלונן, ובא כוח המבקש מקווה שכל אלה יעמדו לימינו של המבקש באופן שתוצאת ערעורו תהיה שבמקום מאסר בפועל יוטל עליו שירות לתועלת הציבור או מאסר בעבודות שירות.

4.

גבי דידי, מטבע הדברים אין ניתן בשלב זה לקבוע דבר נחרץ על אודות סיכויי הערעור. ברם, ניתן להעריך, בעבירת אלימות שכזו, כי הסיכויים להקלה בעונש עד כדי שירות לתועלת הציבור או עבודות שירות, הם נמוכים מאד. על עצם ההרשעה, אין עוררין, וכשרק נושא הענישה הועמד לערעור, החלטתי לדחות את הבקשה לעיכוב הביצוע. יחד עם זאת, בקביעת מועד שמיעת הערעור תתחשב המזכירות בתקופת המאסר (18 חודשים).