ע"פ 4220/06 אדוארד קונין נ. מדינת ישראל

1.המבקש הורשע ביחד עם אחר בעבירה של סחר בבני אדם לעיסוק בזנות בניגוד לסעיף 203א(א) לחוק העונשין. ההרשעה נסבה על עיסקה בתמורה שהמבקש היה שותף לה לגבי המתלוננת לצורך העסקתה בזנות. במשך כשבועיים חי המבקש על רווחיה של המתלוננת שעסקה בזנות והעבירה לו את כל רווחיה מעיסוקה זה. המבקש נדון בהליך זה ל-15 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס.

המבקש הגיש ערעור על הכרעת הדין וגזר הדין ובהסכמת המדינה עוכב עונש המאסר שהוטל עליו עד להכרעה בערעור. למבקש שתי הרשעות קודמות, אחת מהן בעבירות סחר בבני אדם למטרות זנות, שבגינה נגזר עליו מאסר בפועל של 18 חודשים בשנת 2002.

2.בבקשה זו, עותר המבקש לקבל היתר לצאת לחוץ לארץ לצורך טיפולים במחלה קשה ממנה הוא סובל. המבקש חולה במחלת ניוון שרירים בדרגה מתקדמת, ויצא במהלך השנים האחרונות מספר פעמים לצ'כיה לצורך טיפולים במחלתו. הוא מבקש להתיר לו לצאת גם עתה, ומתחייב להתייצב לדיונים בערעור ככל שיידרש. ב"כ המבקש ציין כי במהלך המשפט נסע מרשו מספר פעמים לטיפולים בצ'כיה ולא התעוררו בהקשר לכך כל תקלות או שיבושים בניהול המשפט. הוא הוסיף, כי מרכז חייו של המבקש בארץ, כל משפחתו כאן ואין חשש מהימלטותו. הוא הביע הסכמה להגדיל ערבויות להבטחת שובו והתייצבותו לדיוני הערעור.

עמדת המדינה בדיון היתה שחסרה בבקשת המבקש אינדיקציה רפואית לנחיצות הטיפולים בהם מדובר, ולהעדר אפשרות לקבלם בארץ. המדינה בקשה נתונים נוספים כדי שתוכל לשקול את עמדתה.

3.בתום הדיון הפניתי בקשה לפרופ' גדות מבית חולים "מאיר" בכפר סבא, כי יגיש חוות דעת לבית המשפט בשאלת מידת נחיצותם של הטיפולים הרפואיים בצ'כיה נשוא הבקשה. פרופ' גדות הוא הרופא המטפל בבעיותיו הרפואיות של המבקש ומכיר את צרכיו מקרוב.

פרופ' גדות הגיש את חוות דעתו מיום 10.7.06, ובה פירוט מעמיק של מצבו הרפואי של המבקש וצרכיו, בין היתר בהקשר לטיפולים המבוקשים. מחוות הדעת עולה כי המבקש סובל ממחלת שרירים תורשתית חשוכת מרפא. הטיפולים המבוקשים בצ'כיה מהווים שילוב שיטות של רפואה אלטרנטיבית; התכנית הוגשה למשך 3 חודשים וכוללת " הנעת מפרקים ושרירים, ליטוף קל של הגוף לאורך צירי גוף קבועים, הרפייה על ידי תירגול מנטלי ועוררות הגוף על ידי טפיחות קלות על השרירים השונים " כלשון חוות הדעת. אשר ליעילות הטיפולים, מסקנת החוקרים היא כי קיים שוני רב בין המשתתפים באשר ליעילותו של טיפול זה, אולם אחדים דיווחו שהטיפול השפיע על מצבם הגופני, רוחני והפסיכוסוציאלי, והפחית את הרגשת הדחק, ושיפר את הרגשתם הכללית. במאמר עוקב שנכתב בעניין זה המסקנה היא כי " הטיפול... יכול להיות... יעיל כטיפול נוסף,.... ויכול להביא להפחתה בשיעור הירידה בבריאות הכללית של המטופלים ". פרופ' גדות מסכם את דעתו באומרו כי אין ספק שתשומת לב מרוכזת, ואופי הטיפולים הניתנים במרכז הרפואי בצ'כיה נעימים לחולה הכרוני, כשהוא כדבריו, " נמצא במעין חממה, וכל מעייניו בחיים סובבים סביב גופו ורווחתו. אין ספק שזה מוסיף להרגשה הכללית... אני מסכים עם העובדה שמותרות כפי שמוצעות במכון בצ'כיה אינן זמינות תחת קורת גג אחת ובאינטנסיביות כזו לחולים במחלות דומות למחלתו של מר קונין ".

4.ניתוח חוות דעתו של פרופ' גדות מביא למסקנות הבאות: מצד אחד, הטיפולים המבוקשים על ידי המבקש אינם בבחינת צורך רפואי קריטי, שמצב בריאותו וחייו תלויים בהם. מצד שני, יש, ככל הנראה, ערך שולי חיובי למסגרת הטיפולית האינטנסיבית הניתנת במכון בצ'כיה, המשפיעה לטובה על הרגשתו הכללית של החולה, וכן על מצבו הגופני והפסיכוסוציאלי. עוד עולה מחוות הדעת כי אין, ככל הנראה, בישראל מסגרת רפואית דומה, המעניקה תשומת לב כה אינטנסיבית למטופל האינדיבידואלי.

בעקבות חוות הדעת, סבורה המדינה כי אין להיענות לבקשת המבקש לצאת בשלב זה את ישראל לצ'כיה, בשל העדר חיוניותם של הטיפולים, והיותם בבחינת מותרות שאין להתירם למי שהורשע בדין ונגזר עליו עונש מאסר בפועל, והוא ממתין לערעורו הקבוע לדיון בזמן הקרוב, ביום 6.9.06.

5.לא בלי ספקות, באתי לכלל מסקנה כי ראוי להיענות לבקשת המבקש לצאת לטיפולים רפואיים בצ'כיה לתקופה מוגבלת בזמן ובכפוף לתנאים שונים, כפי שיובהרו להלן. הדילמה המחייבת הכרעה מתמקדת ביחס שבין הצורך במתן ההגנה הנדרשת לתקינות ההליך השיפוטי והבטחה מפני שיבושו, העלול להיגרם עקב אי התייצבותו של המבקש לדיון בערעורו. החשש מפני שיבוש כזה אינו חשש בעלמא. מדובר בנאשם שהורשע בעבירה חמורה, ונגזר עליו עונש מאסר בפועל של 15 חודשים, ונוכח עברו הפלילי המכביד בעבירות דומות, קשה לצפות כיום את סיכויי ערעורו. עזיבת הארץ בנסיבות אלה, לאחר פסק דין מרשיע וגזירת עונש מאסר צופנת בתוכה סיכונים מובנים של הימלטות.

מנגד, מדובר באדם חולה מאד, במחלה חשוכת מרפא. על פי חוות דעת הרופא המומחה המטפל, לטיפולים המבוקשים אין אמנם ערך של ריפוי, אך עשוי להיות להם ערך שולי של הטבת מצבו של המטופל הן מבחינה גופנית והן מבחינה נפשית. על רקע זה, יש לייחס חשיבות לטיפולים האמורים, גם אם אין הם קריטיים לבריאותו ולחייו של החולה. עוד הוברר, כי אין מסגרת טיפולים דומה בישראל העשויה לתת את אותן תוצאות ומבחינה זו, מסגרת המכון הרפואי בצ'כיה היא ייחודית. יש להתחשב גם בעובדה שהמבקש יצא במהלך המשפט כבר מספר פעמים לצ'כיה לאותה מטרה, וחזר לדיונים ללא שיבוש.

6.בנתונים אלה, ובשקלול מורכב שבין האינטרסים הנוגדים, נראה לי כי ראוי להתיר את יציאתו של המבקש לקבלת הטיפולים המבוקשים אולם זאת בכפוף לתנאים הבאים:

(א) מאחר שהדיון בערעורו של המבקש קבוע ליום 6.9.06, תותר לו יציאה אחת בלבד מישראל לצורך טיפולים קודם למועד זה; על המבקש לחזור לישראל לא יאוחר מ-3 ימים לפני מועד הדיון בערעור.

(ב) על המבקש להפקיד בידי פרקליטות המדינה מראש את כל הפרטים הנדרשים ביחס למועד יציאתו מן הארץ, מועד חזרתו, מספרי טיסות, כתובת הימצאו בצ'כיה ומהלכיו שם, ודרכים להשגתו טלפונית בעת שהותו בחו"ל.

(ג) צו עיכוב היציאה מן הארץ יעמוד בתוקפו, למעט לצורך הנסיעה האמורה, ועם חזרתו של המבקש לארץ, יפקיד את דרכונו במשטרה.

(ד) אשת המבקש תיתן ערבות צד ג' בסכום של 250,000 ₪ להבטחת חזרתו לישראל. כמו כן, תינתן ערבות צד ג' בסכום דומה על ידי ערב נוסף.

(ה) המבקש ידווח לפרקליטות המדינה בעת יציאתו מן הארץ, וכן ידווח מיד בעת חזרתו.

(ו) למען הסר ספק, היתר יציאה זה הינו לנסיעה טיפולית אחת, ואין לפרשו כמתיר נסיעות נוספות.

(ו) תנאים אלה באים בנוסף לתנאי הערבויות שהוטלו על המבקש לצורך עיכוב ביצוע גזר הדין שניתן בבית המשפט המחוזי ביום 14/5/06.

הערבויות תוגשנה למזכירות בית המשפט העליון.

הבקשה מתקבלת, איפוא, בכפוף לתנאים ולסייגים האמורים.