ע"פ 4461/10 יוסי פלוריס נ. מדינת ישראל

לפניי בקשה לעיון חוזר בהחלטתי מיום 24.11.2010 במסגרתה דחיתי את בקשת המבקש להצטרף כמערער לערעור שבכותרת.

בקצרה ייאמר כי המערער והמבקש הועמדו יחדיו לדין והורשעו במסגרת הסדר טיעון חלקי בעבירות של שוחד וסיכון חיי אדם בנתיב תעבורה. על המערער נגזרו 18 חודשי מאסר בפועל ועל המבקש נגזרו 15 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי המעצר, וכן עונש מאסר על תנאי וקנס כספי. בשעתו, הגיש המערער את הערעור שבכותרת המופנה כנגד הרשעתו ובהתאמה – כנגד מידת עונש המאסר בפועל שהוטל עליו. המדינה הגישה ערעור כנגד קולת העונשים שהוטלו על המערער ועל המבקש (ע"פ 4420/10). המבקש, שהיה מיוצג על-ידי אותו בא-כוח שחתום על הבקשה שלפניי, לא הגיש ערעור או בקשה להארכת מועד להגשת ערעור מטעמו. כשבועיים לפני מועד הדיון שהיה קבוע לשמיעת הערעורים, הגיש המבקש באמצעות בא-כוחו בקשה להצטרף כמערער לערעור שבכותרת. כאמור, ביום 24.11.2010 דחיתי את הבקשה, וכעת מונחת לפניי בקשה לעיון חוזר בהחלטתי לאחר שמועד הדיון בערעורים נדחה עקב שביתת הפרקליטים.

עיינתי בבקשה ובטעמיה, אולם לא ראיתי להיעתר לה. אינני סבורה כי דחיית מועד הדיון במספר שבועות מהווה שינוי נסיבות המצדיק היעתרות לבקשה לעיון חוזר. כפי שהבהרתי בהחלטתי מיום 24.11.2010, קבלת בקשתו של המבקש להצטרף כמערער לערעור שבכותרת כעת – בחלוף חודשים ארוכים לאחר מתן גזר-הדין ובלא שהוגשה מטעמו בקשה להארכת מועד להגשת ערעור – משמעותה ריקון מתוכן של סדרי הדין החלים לעניין מועדי הגשת ערעורים בפלילים וסדרי הטיפול בהם. בהתייחס לטענות בא-כוח המבקש אציין כי לצד הרגישות הנגזרת מהפוטנציאל הטמון בהליכים פליליים לפגיעה בחירותו, בכבודו ובשמו הטוב של הנאשם, ישנה חשיבות בשמירה על סדרי הדין בפלילים לשם הגנה על אינטרסים חשובים נוספים כגון: הוודאות והיציבות המשפטית, שוויון בין כלל בעלי-הדין מבחינת סדרי הדין החלים לגביהם, חיזוק שלטון החוק ומניעת זלזול בהסדרים הדיוניים הקבועים בדין (ראו והשוו: בש"פ 5966/06 נגר נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 25.7.2006)). קבלת הבקשה שלפניי משמעותה לכאורה כי במקרים בהם אחד ממספר נאשמים שהועמדו לדין והורשעו בפלילים יחדיו יגיש ערעור לבית-משפט זה בגין הרשעתו, ייפָּתח פתח להארכת מועד ליתר הנאשמים להגשת ערעור מטעמם ללא הגבלת זמן, על דרך של הגשת בקשה להצטרפות כמערערים לערעור שכבר הוגש. לגישתי, מדובר בעקיפה בלתי ראויה של סדרי הדין, אשר אין להסכים לה.

אשר על כן, הבקשה לעיון חוזר נדחית. אין בכך כדי למנוע מהמבקש להגיש בקשה מתאימה אחרת, וזאת בלא שאביע כל עמדה בדבר סיכוייה של בקשה כאמור להתקבל.