ע"פ 4535/98 נחום מנבר נ. בית המשפט המחוזי תל אביב

עם פתיחת הדיון, הצעתי כי טענות הפסלות שבפי המערער יובאו, כחלק מטענות הערעור, במסגרת הערעור שיוגש על ידי המערער על פסק הדין. ציינתי, כי בנסיבות העניין שלפנינו - בו ניתנה כבר הכרעת הדין, ובו נשמעו כבר הטיעונים לעונש - אין צידוק להפרדה בין הליך הערעור על הפסילה לבין הליך הערעור על פסק הדין, וכי מן הראוי הוא ששני ההליכים הללו יתמזגו. דעתי זו מקובלת היא על שני הצדדים. גב' חן ציינה בפני, כי טענות הפסלות שהעלה מר זכרוני אינן מכוונות אך כנגד גזר הדין (שטרם ניתן) אלא גם כנגד הכרעת הדין (שכבר ניתנה), וממילא מקומם בגדרי הערעור על פסק הדין.

בנסיבות אלה, הנני דוחה את ערעור הפסלות, תוך שאני קובע כי כל הטענות שעמדו למערער במסגרת ערעור הפסלות - וממילא כל התשובות שיש למשיבים בגדרי ערעור הפסלות - יעמדו לצדדים במסגרת הערעור על פסק הדין.