פסק-דין3 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 4972/98 לאון בן עטיה נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין פלילי · זיכוי סותר בתיק פלילי ובקשה להסבר משופט הערכאה הדיוניתערעור על הכרעת דין וגזר דין של בית המשפט המחוזי, החלטה לבקש הסבר משופט הערכאה הדיונית

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון מצא במסמכי התיק הכרעת דין מזכה שאינה חתומה ואינה מותרת לפרסום, מול הכרעת דין מרשיעה חתומה ומאוחרת לה. מאחר שהסתירה לא הוסברה, הורה לבקש הסבר משופט הערכאה הדיונית בטרם ייקבע המשך הדיון בערעור לגופו.

העובדות

המערער הורשע בבית המשפט המחוזי בעבירה של החזקת נכסים שיש עליהם חשד סביר כי גנובים הם ונגזרו עליו מאסר בפועל וקנס. בתיק נמצא מסמך מזכה שאינו חתום ואינו מותר לפרסום, לצד הכרעת דין מרשיעה חתומה ומותרת לפרסום.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להתייחס למסמך מזכה שאינו חתום ואינו מותר לפרסום כאילו הוא הכרעת דין תקפה, לצד הכרעת דין מרשיעה חתומה מאוחרת לו?
  2. 2.האם יש לקבל את טענת המערער לזיכוי מחמת ספק סביר לנוכח הסתירה בין שני המסמכים?

הלכות

  1. 1

    מסמך שאינו חתום על ידי השופט ואינו מותר לפרסום אינו מהווה הכרעת דין תקפה, אך יש לבחון את פשר קיומו בתיק לפני הכרעה בערעור

    ״המסמך המזכה אינו חתום כלל; מועד כתיבתו, כאמור בו, קודם לתאריך הכרעת הדין המרשיעה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • החזקת נכסים שיש עליהם חשד סביר כי גנובים הם
  • הכרעת דין
  • ספק סביר
  • ערעור
  • גזר דין

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט

לערעורים פליליים

ע"פ

4972/98

בפני:

כבוד השופט מ' חשין

כבוד

השופטת ד' דורנר

כבוד

השופט מ' אילן

המערער

:

לאון בן עטיה

נגד

המשיב

ה:

מדינת ישראל

תאריך הישיבה: ט"ו

בטבת התשנ"ט (3.1.99)

בשם

המערער

:

עו"ד אילן רויטר

בשם

המשיב

ה:

עו"ד תמר בורנשטיין

ערעור

על פסק-דין

בית-המשפט המחוזי

בירושלים מיום 4.1.98 בתיק ת.פ. 368/97

החלטה

המערער הורשע בבית-המשפט המחוזי בירושלים בעבירה של החזקת נכסים שיש עליהם חשד סביר כי גנובים הם - כהגדרת העבירה בסעיף 413 לחוק העונשין התשל"ז1977- - ועונשו נגזר ל4- חודשי מאסר בפועל (בניכוי ימי המעצר) ולתשלום קנס בסך 9,600 ש"ח או לשלושה חודשי מאסר תמורתו. הערעור הוא הן על הכרעת-הדין הן על גזר-הדין.

אחת מטענות המערער היא זו, שבתיק בית-משפט קמא מצאנו מסמך הנחזה על פניו להיותו הכרעת-דין אשר לפיה זוכה המערער מכל ההאשמות שהועלו נגדו. התאריך הרשום על הכרעה מזכה זו הוא יום 4.1.98. מסמך זה לא נחתם בידי שופט בית-משפט קמא ואף לא הותר לפרסום. בצידו של מסמך זה מצאנו בתיק בית-משפט קמא הכרעת דין מרשיעה מיום 3.5.98 - היא הכרעת הדין נושא הערעור - חתומה כדת וכדין בידי שופט בית-משפט קמא, ואף נאמר בה כי מותרת היא לפרסום החל ביום 3.5.98.

בהפנותו את תשומת הלב לשני מסמכים סותרים אלה טוען המערער כי "בנסיבות העניין יש לזכות את המערער, ולו בשל ספק סביר באשמתו".

עם פתיחת הדיון שאלנו את בא-כוח המערער אם עומד הוא על טענתו זו, ותשובתו היתה כי אין הוא זונח את הטענה. ביקשנו את תשובת באת-כוח המדינה, ועורך-דין בורנשטיין טענה לפנינו כי אין להשגיח באותו מסמך מזכה, כביכול. מסמך זה, כך טענה, נעדר כל תוקף משפטי הוא, וככל הנראה אין הוא משמש אלא עדות להתלבטויות שהתלבט השופט בינו-לבין-עצמו עד שהחליט להרשיע את המערער בדין כפי שהרשיעו.

באורח פורמלי גרידא אין ספק שצודקת היא פרקליטת המדינה בטיעוניה. הנה-כי-כן, המסמך המזכה אינו חתום כלל; מועד כתיבתו, כאמור בו, קודם לתאריך הכרעת הדין המרשיעה; ושלא כהכרעת הדין המרשיעה אף לא הותר לפרסום. כל-כך באורח פורמלי. ואולם החידה נשארת בלתי מפוענחת ואנו לא ידענו מה פישרו של אותו מיסמך מזכה מיום 4.1.98. סברנו, איפוא, שראוי כי נבקש את הסבריו של שופט בית-משפט קמא, ולאחר קבלת ההסברים נדע כיצד נמשיך בדרכנו.

אנו מחליטים, איפוא, לבקש מאת שופט בית-המשפט המחוזי להאיר את עינינו בפישרו של אותו מסמך מיום 4.1.98, ולאחר קבלת ההסבר יימשך ויידון הערעור לגופו (לפני כל הרכב).

היום, ט"ו בטבת התשנ"ט (03.01.99).

ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט

העתק מתאים למקור

שמריהו כהן - מזכיר ראשי

98049720. G03

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (3 מסמכים)

  • בג"ץ 987/02מדינת ישראל נ. איסמעיל בן מחמוד זביידהפסק-דין
  • בג"ץ 987/02מדינת ישראל נ. איסמעיל בן מחמוד זביידההחלטה
  • ע"א 2192/01משה פנחסי נ. מדינת ישראלהחלטה

הלכות

  1. 1מסמך שאינו חתום על ידי השופט ואינו מותר לפרסום אינו מהווה הכרעת דין תקפה, אך יש לבחון את פשר קיומו בתיק לפני הכרעה בערעור