ע"פ 5470/15 נסר עישאן נ. מדינת ישראל

1.המערער הורשע על פי הודאתו בכך שנכנס לכיתתו של המתלונן ודקר אותו במברג בזרועו ובגבו. עקב כך נגרם למתלונן, בין היתר, חזה אויר שהצריך הכנסת נקז ואשפוזו למשך יומיים. בגין כך הורשע המערער בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 333 ו-335 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק ) , ובעבירה של החזקת סכין שלא כדין, לפי סעיף 186(א) לחוק.

בית משפט קמא השית על המערער עונש של 12 חודשי מאסר בפועל, בניכוי תקופת מעצרו (35 יום); 6 חודשי מאסר על תנאי; ופיצוי למתלונן בסך 6,000 ₪.

2.הערעור נסב על רכיב המאסר בפועל. לטענת המערער, בקביעת מתחם העונש לא יוחס משקל מספק לנסיבות המקלות בעניינו והן: הודיית המערער בהזדמנות הראשונה; הסכם הסולחה מול המתלונן; החיפזון והכעס הרגעי שנתלוו למעשה הדקירה על רקע חשדו של המערער כי המתלונן מטריד את אחותו ומפריח אודותיה שמועות, כך שהמערער פעל למעשה על מנת להגן על כבודה של אחותו; והעובדה שהנזק שנגרם למתלונן אינו משמעותי. המערער סומך יתדותיו על המלצת שירות המבחן בעניינו, שהמליץ על ענישה המשלבת אפיק שיקומי.

3.דין הערעור להידחות.

העונש שהושת על המערער אף נוטה לקולה, בהתחשב בכך שהמערער תכנן מראש את המעשה, נכנס לכיתה בה לומד המתלונן, הצעיר ממנו בכשלוש שנים, ודקר אותו לעיני המורה. המערער אכן צעיר בגילו (בן 19), עברו נקי והמלצת שירות המבחן בעניינו חיובית. מנגד, המעשה חמור וקצה נפשו של בית משפט זה מ"תת-תרבות הסכין". כידוע, נקודת המוצא היא שערכאת הערעור אינה מתערבת בגזר הדין אלא במקרים של חריגה מרף הענישה הנוהג בעבירות דומות, ולא זה המקרה (השוו ע"פ 1161/11 פלוני נ' מדינת ישראל (28.7.2011), בגדרו הושתו 15 חודשי מאסר בפועל בגין דקירה עם מברג שבוצעה על-ידי אדם צעיר ; ע"פ 2949/06 פלוני נ' מדינת ישראל

(3.7.2006), בגדרו הושתו 12 חודשי מאסר בפועל בגין דקירה בסכין במסדרונות בית הספר).

הערעור אפוא נדחה. המערער יתייצב לריצוי מאסרו ביום 1.5.2016 עד השעה 10:00 בבימ"ר קישון או על פי החלטת שירות בתי הסוהר, כשברשותו תעודת זהות או דרכון. על המערער לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שירות בתי הסוהר, בטלפונים: 08-9787377 או 08-9787336.