פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"פ
5663/07
בפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיבות:
1. מדינת ישראל
2. פלונית
עיכוב ביצוע
תאריך הישיבות:
כ"ב בתמוז תשס"ז (8.7.07); י"ז באב
תשס"ז (1.8.07)
בשם המבקש:
עו"ד אורי בן נתן
בשם המשיבה 1:
עו"ד מאיה חדד; עו"ד אושרה פטל
החלטה
א.
בקשה לעיכוב ביצועו של רכיב הפיצוי בעונש שהושת על המבקש בגזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (סגנית הנשיא רוטלוי והשופטים צ'רניאק וורדי) מיום 14.5.07 בתפ"ח 1194/05.
ב.
המבקש הורשע, על פי הודאתו בעובדות כתב האישום, בשורת עבירות של אינוס בן משפחה, מעשה סדום בבן משפחה ומעשה מגונה בבן משפחה. נסיבות העבירות מתוארות בכתב האישום, ולפיהן החל מחודש דצמבר 2004 ועד חודש נובמבר 2005 נהג המבקש לבצע במשיבה 2, בתו הקטינה, ילידת מאי 1994 (להלן המתלוננת ), עבירות מין חמורות ומגוונות במועדים שונים. ביום 14.5.07 גזר בית המשפט המחוזי את דינו של המבקש, לשתים-עשרה שנות מאסר לריצוי בפועל (הרף הגבוה שביקשה המשיבה 1 להטיל במסגרת הסדר הטיעון עם המבקש) החל מיום מעצרו, מאסר על תנאי של שלוש שנים, וכן פיצוי למתלוננת בסך של 100,000 ש"ח לתשלום תוך שלושים יום. בית המשפט ציין, כי הפיצוי המשמעותי נועד לאפשר למתלוננת לממן את הטיפולים הנפשיים שהיא זקוקה להם ולנסות לשקם את עצמה, וכן להמחיש לנאשם את הצורך בכפרת עוונו כלפי המתלוננת באופן אישי.
ג.
המבקש עתר בפני בית המשפט המחוזי לעיכוב ביצוע רכיב הפיצוי בעונשו, בין היתר, בשל מצבו הכלכלי וציפייתו לקבלת כספים ממקום עבודתו לשעבר. המשיבה 1 (להלן המשיבה ), בתגובתה שהוגשה אף בשם המתלוננת, הסכימה לעכב את ביצועו של תשלום מחצית מסכום הפיצוי שנקבע, בתנאי שיפקיד את מחציתו האחרת בהתאם לתנאים שנקבעו בגזר הדין. בהחלטתו מיום 11.6.07, נתן בית המשפט המחוזי ארכה לתשלום מחצית הפיצוי עד ליום 1.9.07 במידה שתופקד מחצית הסכום על פי פסק הדין.
ד.
המבקש עירער על גזר דינו לבית משפט זה, ובד בבד עתר לעיכוב ביצועו של
רכיב הפיצוי. בבקשתו נטען, כי סיכויי ערעורו גבוהים, הן מכיוון שסכום הפיצויים חורג לחומרה מן הסכומים המקובלים בנסיבות דומות, והן מכיוון שפסיקת הסכום הגבוה התבססה על הצורך במימון טיפולים נפשיים למתלוננת, שעלותם לא הוכחה ולא נטען לגביה בבית המשפט קמא. כן נטען, כי אין צפי לשינוי במצבו הכלכלי של המבקש במהלך ריצוי עונשו, כיוון שהוא מצוי במעצר מאז 27.11.05; ועוד, אפשר שמצבו הכספי של המבקש אף ישתפר לאחר שיופשרו כספים שהיה אמור לקבל ממקום עבודתו לשעבר ושהוקפאו נוכח ההליכים נגדו. עוד נטען, כי נוכח הנסיבות נותק הקשר בין המבקש לבין אשתו - שאף הטילה עיקול על חשבונו - ובנותיו, ולכן, כך נטען, נראה שאם יזכה בערעורו לא יושב לו כספו.
ה.
המשיבה הגישה ביום 1.7.07 תגובתה, המשקפת גם את עמדת אמה של המתלוננת לאחר שיחה עמה, והתנגדה לעיכוב ביצוע התשלום. נטען, כי נוכח הפגיעה הקשה שגרם המבקש למתלוננת אין סיכויים טובים לערעור, וכי יש לדחות את טענת המבקש, שהנזק לא הוכח, בהיותה מנוגדת להלכה בדבר הסדר הפיצוי בפלילים ולתכליתו. עוד נטען, כי המבקש לא הוכיח כי לא יוכל להיפרע ממשפחת המתלוננת אם יזכה בערעור. נוסף על כך נטען, כי המבקש הסכים לתשלום הפיצוי למתלוננת במסגרת הסדר הטיעון ואין לקבל את הטענה, שעלתה לאחר מתן גזר הדין, כי אינו מסוגל לשלם.
ו.
בדיון ביום 8.7.07 נדרש בא כוח המבקש לכך שלזכות שולחו עומדים סכומי כסף בעקבות עבודה רבת שנים בעירייה פלונית, וכי פניות מטעמו לגביהם לא צלחו. בעקבות שיג ושיח עם בית המשפט ניתנה בו ביום החלטה בה נתבקשה העירייה להודיע באמצעות בא כוח המבקש, בתוך שבועיים, מה הסכומים העומדים לרשות המבקש.
ז.
אל הודעות בא כוח המבקש מיום 25.7.07 צורפו מכתבים מבא כוח העירייה מיום 23.7.07, כי נדחתה על-ידי העירייה עתירת המבקש לפרישה מוקדמת, אך אושרו פיצויי פיטורין שסכומם 103,337 ₪, בניכוי הלוואה לבנק הפועלים שעמדה בדצמבר 2005 על 47,292 ₪; נמסר כי מחצית הזכויות בפיצויים שייכות לרעייתו לשעבר של המבקש, וכן הוטלו עיקולים (כנמסר, עיקולים מטעמה). לטענת בא כוחו של המבקש תפח החוב לבנק הפועלים לקרוב ל-70 אלף ₪, אף כי מנסים להפחית חלק מהחיוב. כן צורפה רשימת זכויות בקופות גמל המגיעה לכ- 100,000 ₪, אף שלא הוברר האם ניתן לגבותם עתה והיש גם בהם חלק לרעייתו לשעבר של המבקש. בהחלטה מ-29.7.07 נתבקשו הצדדים לבוא בדברים ביניהם, וכן באת כוח המדינה עם המשפחה, לקראת דיון ההמשך.
ח.
(1) בדיון ההמשך ביום 1.8.07 הודיעה באת כוח המדינה, כי באשר לכל הסכומים בהם מדובר, אכן לא ברור אם הכסף נגיש כבר עתה. מכל מקום היועץ המשפטי של המרכז לגביית קנסות ציין בפניה כי ניתן להטיל עיקול צד ג' לשם הגביה, וזו איפוא הצעת המדינה, במאמץ לקבלת אותם כספים שהם נגישים. נמסר לשאלתי, כי המשפחה מתנגדת לעיכוב הביצוע.
(2) בא כוח המבקש עתר לעכב את הביצוע, נוכח אי זמינות הכספים לעת הזאת. לשיטתו יש סיכוי טוב להפחתת הפיצוי בערעור שכן במקרים אחרים, על-פי אסופת פסיקה שהגיש, הוטלו במקרים של עבירות מין במשפחה פיצויים בסך שבין 5,000 ל-50,000 ₪, אך לא 100,000 ₪. מנגד הציגה המדינה מקרים בהם הוטל פיצוי בגובה 100,000 ₪ ואף יותר.
ח.
ככל הנראה הסכומים העשויים לעמוד לרשות המבקש כוללים, או עשויים לכלול, ראשית, כ-20,000 ₪ מן העירייה (הסכום העומד לרשותו בניכוי החוב לבנק הפועלים והמחצית השייכת לרעייתו לשעבר), ושנית, קרוב ל-100,000 ₪ מקופת הגמל, סכומים שכאמור לא ברור מתי ניתן לקבלם, ולא ברור אם מחצית אף מהם שייכים לרעייתו לשעבר.
ט.
בנסיבות נראה לי, מבלי לקבוע עמדה באשר לסיכויי הערעור בנקודה זו, כי יש מקום לעכב לעת הזאת סך 30,000 ₪, עד להכרעה בערעור. 70,000 ₪ יעמדו לפירעון מיידי וייגבו כדין על-ידי המרכז לגביית קנסות, וזאת לאחר שהמרכז יברר על-פי סמכויותיו מהו הכסף הזמין ומה מעמדו של חוב זה אל מול חובות אחרים, וזאת לרבות על-ידי הטלת עיקול צד ג'. חזקה על המרכז כי יעשה מאמץ לגבות במהירות ככל הניתן, כך שהמתלוננת הזקוקה לטיפול תוכל לקבל בהקדם סכומים שיסייעו לה לעניין חשוב זה.
ניתנה
היום, י"ח באב תשס"ז (2.8.07).
ש ו פ ט