ע"פ 5714/01 דסוקי דסוקי נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

המערער הורשע בבית המשפט המחוזי, לאחר שמיעתן של ראיות בעבירות על הצתה, ניסיון לתקיפת שוטרים והתפרעות. את העבירות הללו ביצע המערער בראשית חודש אוקטובר 2000, כאשר התחוללו במדינה הפרת סדר קשות. על פי הנטען, נמנה המערער על צעירים רבים שהחלו להשליך אבנים ובקבוקים לעבר ניידות משטרה ושוטרים בכניסה לישוב פרדיס, וחומרת חלקו של המערער בפרשה נובע מכך שהוא, עם אחרים, לא הסתפקו באותה התפרעות והציתו אוטובוס שנקלע למקום.

בית המשפט המחוזי גזר למערער 48 חודשי מאסר, ו12- חודשים מאסר על-תנאי.

הערעור שהוגש לבית משפט זה הופנה מלכתחילה גם להרשעה, אך במהלך הדיון הודיע בא-כוח המערער כי שולחו מצמצם את הערעור לענין העונש בלבד.

נדמה שאין צורך להרבות מלים על חומרתם של המעשים בהם חטא המערער, והדברים מקבלים משנה חומרה לנוכח הרשעותיו בעבר. חרף זאת, המליץ שרות המבחן להסתפק בעונש מתון (מאסר קצר) בנוסף להעמדתו של המערער בפיקוח השרות במשך 18 חודשים.

בית המשפט המחוזי העדיף את הפן העונשי על מנת להרתיע את הרבים, אך משחזר שרות המבחן והמליץ בתסקיר העדכני שהונח בפנינו, על קצור תקופת המאסר נוכח גילו הצעיר של המערער, התנסותו הראשונה במאסר, וההתרשמות שהוא למד את הלקח הנדרש, הסכימה גם באת-כוח המשיבה שיש מקום להקלה מסוימת בעונש.

המלצת שרות המבחן מקובלת גם עלינו, ונראה כי נוצרו נסיבות שיש בהן להצדיק הליכה מסוימת לקראת המערער. הוא הביע בפני השרות רצון לקיים קשר טיפולי על מנת להקל על שיקומו, ואפשר שזהו השלב האחרון בו ניתן עדיין לסייע לו בטרם יתדרדר לחיים עבריינים.

לנוכח כל האמור, אנו דוחים את הערעור על ההרשעה ומקבלים את הערעור על העונש. את עונש המאסר אנו מעמידים על שלוש שנים, והמאסר על-תנאי שנגזר בבית משפט קמא - יישאר על כנו.

אנו מוסיפים ומחייבים את המערער, בהסכמתו, להימצא בפקוח שרות המבחן במשך 18 חודשים שתחילתם ביום שחרורו מהכלא.