ע"פ 5758/11פלוני נ. מדינת ישראל

1.

בעקבות הודאתו של המערער בעובדות של כתב אישום מתוקן, הוא הורשע בעבירות של אינוס בנסיבות מחמירות, מעשה סדום בנסיבות מחמירות ותקיפת בת זוג. בגזר הדין הושת על המערער מאסר של 5 שנים לריצוי בפועל בתוספת שנה של מאסר על תנאי. המערער אף חויב בתשלום פיצוי בסך 5,000 ש"ח.

יצוין, כי המערער הינו אזרח אריתריאה השוהה כיום בישראל. גזר הדין בעניינו ניתן ביום 14.7.2011. ערעור על גזר הדין הוגש ביום 7.8.2011 יחד עם בקשה לעיכוב ביצועו של המאסר. לאחר שדחיתי מספר בקשות לעיכוב ביצוע של המאסר, החל המערער לרצות את עונשו. ההחלטות שהזכרתי ניתנו ללא דיון. אותן החלטות ניתנו בלא דיון משום שהערעור והבקשה לעיכוב ביצוע הוגשו ברגע האחרון ומבלי שניתן היה לקיים דיון. היום נערך בפניי דיון בבקשה לעיכוב ביצוע. המערער הובא לדיון מבית הכלא.

2.

הנקודה הבולטת שטרם צוינה היא כי הערעור מופנה נגד חומרת העונש. כאמור, על המערער הושת מאסר של 5 שנים לריצוי בפועל. כאשר מדובר בערעור על חומרת העונש בלבד, וכאשר העונש שהושת הוא 5 שנות מאסר, וכל זאת על רקע העבירות בהן הורשע המערער לפי הודאתו, אין כל צידוק לעיכוב ביצועו של המאסר עד להכרעה בערעור. נטען בפניי כי אשתו של המערער נמצאת בהריון ונוכח היותה בודדה בארץ ראוי להורות על עיכוב ביצוע. אין די בעובדה הנזכרת כדי להצדיק שהמערער ישהה מחוץ לכותלי הכלא עד להכרעה בערעור. דומה שמיותר לומר כי הסיכוי שעונש המאסר יוקטן לשישה חודשי עבודות שירות הינו קלוש. במצב הדברים שבפניי אין לסטות מן הכלל לפיו על נאשם שעליו הוטל עונש מאסר לריצוי בפועל, להתחיל בריצוי העונש מייד עם נתינתו או תוך זמן קצר לאחר מכן.

3.

לפיכך, הנני מחליט לדחות את הבקשה.