ע"פ 5821/99 פארס עאסי נ. מדינת ישראל

המבקש הורשע בבית-המשפט המחוזי בירושלים בביצוע עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, חטיפה ותקיפה בנסיבות מחמירות. זאת, לאחר שהשתתף ביחד עם מעבידו ואחרים בחטיפתו ובהכאתו של המתלונן, אשר נחשד על-ידם בגניבת ציוד השייך למעביד. על המבקש נגזר עונש של 30 חודשי מאסר, שמתוכם 12 חודשי מאסר לריצוי בפועל והיתרה על-תנאי. כן חויב המבקש בתשלום פיצוי למתלונן בסך של 6,000 ש"ח.

בתאריך 14.12.99 נתקבל בבית-משפט זה ערעורו של המבקש כנגד העונש שנגזר עליו, במובן זה שעונש המאסר שהוטל על המבקש הועמד על תשעה חודשי מאסר לריצוי בפועל. ביצוע עונש המאסר נדחה לתאריך 30.1.00 על-פי בקשה שהגיש המבקש במועד שימוע פסק-הדין.

בבקשה שבפניי טען המבקש כי ראוי לדחות את מועד תחילת ריצוי עונשו דחייה נוספת, וזאת על-מנת לאפשר לו להגיש בקשת חנינה לנשיא המדינה, ומן הטעם שמצבו הבריאותי והנפשי אינו מאפשר לאסרו.

דין הבקשה להידחות. הכלל הוא שאין בהגשת בקשת חנינה כדי לעכב את ביצועו של עונש שנגזר על המבקש. ראו דנ"פ 4603/97 משולם נ' מדינת ישראל (טרם פורסם). לא מצאתי כי עליי לסטות מכלל זה במקרה שבפניי.

באשר למצבו הבריאותי של המבקש, הרי שבעניין זה הוגש לבית-משפט זה תסקיר מפורט מטעם שירות-המבחן בעניינו של המבקש עובר למתן פסק-הדין מתאריך 14.12.99. המבקש לא הצביע על שינוי שחל בנסיבותיו ויש לדחות איפוא את טענתו בעניין זה. שירות בתי-הסוהר מתבקש להערך לטיפול בבעיותיו הבריאותיות של המבקש.

הבקשה נדחית. המבקש יתייצב לריצוי עונשו בתאריך 30.1.00 עד השעה 12:00 בתחנת המשטרה ב"מגרש הרוסים" בירושלים.