ע"פ 6204/07 עירן חדד קלמנט נ. מדינת ישראל

1.

בית המשפט לתעבורה בתל-אביב – יפו (כב' השופטת א' שדמי ) הרשיע את המערער בעבירות של נהיגה בשכרות ותחת השפעת משקאות משכרים, נהיגה בקלות ראש, נהיגה ללא רשיון נהיגה, ונהיגה ללא רשיון רכב תקף. בגין הרשעתו, נפסל המערער מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 30 חודשים, ובנוסף, נגזרה על עליו פסילה מותנית למשך 8 חודשים וכן מאסר על מותנה

בן 6 חודשים. בנוסף לאלה, חויב המערער לשלם קנס בסך 3,000 ש"ח.

2.

המערער הגיש לבית המשפט המחוזי בתל- אביב ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה, ובגדרו הוגשה גם בקשה לעיכוב ביצוע. בית המשפט המחוזי (כב' השופטת נ' אהד ) החליט ביום 8.7.07 כך: "לדיון במעמד הצדדים לאחר הפגרה. אין עכוב ביצוע עד הדיון נוכח אורכה של התקופה".

3.

הערעור שלפני נסב על החלטה זו. לטענת המערער שגה בית המשפט קמא, בכך שלא קיים דיון במעמד הצדדים.המדינה סבורה, כי בעבירות הנכנסות לגדר סעיף 240 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב – 1982, ניתן להכריע בבקשות לעיכוב ביצוע עונש שאינו כולל עונש מאסר על בסיס טיעונים בכתב. משכך, עותרת היא כי הדיון בבקשה לעיכוב ביצוע יתקיים לפני.

4.

לא מצאתי עילה להזקק לגופה של המחלוקת בנושא עיכוב הביצוע. כפי שנפסק לאחרונה מפי השופטת מ' נאור: "ההלכה שנקבעה בבית משפט זה היא כי הדיון צריך להתקיים במעמד הצדדים. כל עוד לא שונתה ההלכה חייב בית המשפט המחוזי לנהוג על פי ההלכה המחייבת" (ע"פ 2108/07 חרוש נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 11.3.07). ראו גם: ע"פ 3424/07 שלמה נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 22.4.07). אכן, בשלב זה תלוי ועומד, בהרכב של שלושה, דיון בסוגיה המתעוררת גם בהליך זה – האם יש לקיים דיון במעמד הצדדים בנושא עיכוב ביצועו של עונש פסילה המוטל על מבקשים בבית משפט לתעבורה. אולם כל עוד לא נפלה הכרעה בהליך זה, יש להשקפתי להוסיף ולנהוג בהתאם להלכה אליה הפנתה השופטת נאור. על בית המשפט המחוזי לקיים אפוא דיון בבקשת עיכוב הביצוע, במעמד הצדדים. הנחתי היא כי הבקשה תקבע לדיון במהירות הראויה, בשים לב למועד הגשתה.