פסק-דין3 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 6256/99 מדינת ישראל נ. ארז ווקנין

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין פלילי · החמרת עונש בערעור המדינה על קולת העונשערעור המדינה על קולת העונשים שהוטלו על המשיבים בבית המשפט המחוזי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון קיבל ערעור המדינה על קולת העונשים שנגזרו על חמישה נאשמים שקשרו קשר לפגוע באדם באמצעות אקדח גנוב. נקבע כי עונשי מאסר קצרים בעבודות שירות אינם הולמים את חומרת המעשים, ולאור העבר הפלילי הוחמרו העונשים, תוך הבחנה בין מי שלא הסתבך בפלילים לבין האחרים.

העובדות

חמישה נאשמים התכנסו בדירה וקשרו קשר לפגוע באדם באמצעות אקדח גנוב שהחזיקו, לאחר שחשבו שניסה לפגוע בהם בעבר. טרם הספיקו לפעול נעצרו. בית המשפט המחוזי גזר על שלושה מהמשיבים מאסר בעבודות שירות ומאסר על תנאי, והמדינה ערערה על קולת העונש.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להחמיר את עונשי המאסר שנגזרו על המשיבים בעבירות של קשירת קשר לפשע והחזקת נשק, לאור חומרת העבירות והעבר הפלילי?
  2. 2.האם יש להבחין בין המשיבים שהסתבכו בפלילים לבין מי שלא הסתבך בפלילים בקביעת מידת ההחמרה?

הלכות

  1. 1

    כאשר עונשי המאסר בעבודות שירות אינם הולמים את חומרת העבירות ומוכיחים דפוס עברייני מסוכן, יש לקבל ערעור המדינה ולהחמיר את העונש.

    ״עבירות אלה מוכיחות, כי המדובר בדפוס עברייני מסוכן, ומסקנה זו אך מתחזקת לאור עברם הפלילי המכביד״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    יש להבחין בעונש בין נאשם שלא הסתבך בפלילים לבין נאשמים בעלי עבר פלילי, ולהחמיר את העונש בהתאם.

    ״עם-זאת, יש להבחין בין בן-גיגי, אשר לא הסתבך בפלילים, ובין ווקנין ואלחדד.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • קשירת קשר לביצוע פשע
  • החזקה שלא כדין בנשק
  • קבלת נכסים שהושגו בפשע
  • עבודות שירות
  • מאסר על-תנאי
  • שירות המבחן

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בשבתו כבית

משפט

לערעורים פליליים

ע"פ

6256/99

ע"פ 162/00

בפני:

כבוד השופטת ד' דורנר

כבוד

השופט י' טירקל

כבוד

השופטת א' פרוקצ'יה

המערער

ת:

מדינת ישראל

נגד

המשיב

1 בע"פ 6256/99:

ארז ווקנין

המשיב

2 בע"פ 6256/99: ציון אלחדד

המשיב

בע"פ 162/00: אמיל בן-גיגי

ערעור

על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע מיום 22.12.98 בת"פ 98/96 שניתן

על-ידי כבוד השופטת ר' יפה-כ"ץ

תאריך

הישיבה: י"ב בניסן תש"ס (17.4.2000)

בשם

המערער

ת:

עו"ד

תמר פרוש

בשם

המשיב

1 בע"פ 6256/99:

עו"ד עמוס שיאון

בשם

המשיב 2 בע"פ 6256/99: עו"ד

יוסף לילוף

בשם

המשיב בע"פ 162/00: עו"ד יצחק ניניו

בשם

שירות-המבחן: גב' זהבה מור

פסק-דין

השופטת ד' דורנר:

המשיבים, ארז ווקנין, ציון אלחדד ואמיל בן-גיגי, התכנסו בתאריך 19.9.96 יחד עם דוד גוהרי וחגי זגורי בדירה בבאר-שבע, שם קשרו קשר לפגוע, תוך שימוש באקדח גנוב בו החזיקו, באדם בשם מישל אבוקסיס, לאחר שסברו, כי אותו אבוקסיס ניסה לפגוע בהם בעבר. בטרם עלה בידיהם לפעול למימוש הקשר, נעצרו החמישה על-ידי המשטרה.

החמישה נאשמו בבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע בשני אישומים שונים, והורשעו באישום אחד, בגין עבירות קשירת קשר לביצוע פשע, החזקה שלא כדין בנשק וקבלת נכסים שהושגו בפשע.

בית-המשפט המחוזי (השופטת רויטל יפה-כ"ץ) הגיע לכלל דעה, כי שותפיהם של שלושת המשיבים שלפנינו היו יוזמי הקשר, וכי אחד מהם היה גם זה שהחזיק באקדח. לפיכך, גזר בית-המשפט המחוזי על כל אחד מהשותפים שלוש שנות מאסר בפועל, בנוסף למאסר על-תנאי. על שלושת המשיבים שלפנינו, לעומת-זאת, ועל-אף עברם הפלילי המכביד, נגזרו שישה חודשי מאסר לריצוי בעבודות-שירות, וכן מאסר על-תנאי למשך 18 חודשים.

המדינה ערערה על קולת העונשים של החמישה. בע"פ 4226/99, נדון ערעור המדינה נגד גזר-דינם של גוהרי וזגורי. הערעור התקבל, וניכוי תקופת המעצר בוטל, כך שבפועל, עונשם הוחמר ב18- חודשים.

בערעורים המתבררים בפנינו טענה המדינה, שעונשי המאסר הקצרים, אשר ירוצו בעבודות-שירות, אינם הולמים את העבירות החמורות אותן ביצעו המשיבים. עבירות אלה מוכיחות, כי המדובר בדפוס עברייני מסוכן, ומסקנה זו אך מתחזקת לאור עברם הפלילי המכביד של שלושת המשיבים. כמסתבר, ווקנין ואלחדד אף הסתבכו בעבירות נוספות לאחר גזירת-דינם, ואלחדד נתון היום במעצר עד תום הליכי המשפט המתנהל כנגדו.

שירות-המבחן הגיע למסקנה בתסקיריו, כי לא ניתן כיום לנקוט בהליכים שיקומיים בעניינם של המשיבים, וזאת לנוכח עברם הפלילי והתרשמותו הישירה מהם.

אין מנוס, על-כן, אלא לקבל את ערעורי המדינה. עם-זאת, יש להבחין בין בן-גיגי, אשר לא הסתבך בפלילים, ובין ווקנין ואלחדד.

על-יסוד האמור לעיל, החלטנו לקבל את ערעורי המדינה, ולהעמיד את עונשי המאסר בפועל שנגזרו על ווקנין ואלחדד על שנתיים, בניכוי ימי מעצרם, ואת המאסר בפועל שנגזר על בן-גיגי על שנה אחת, בניכוי ימי מעצרו. עונשי המאסר על-תנאי שהוטלו על המשיבים יישארו על-כנם.

אלחדד, כאמור, נתון היום במעצר. ווקנין ובן-גיגי, שביצוע עונשם עוכב, יתייצבו לריצוי עונשי המאסר שהוטלו עליהם במדור הפלילי בבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע בתאריך 30.4.2000, עד השעה 12:00.

ניתן היום, י"ב בניסן תש"ס

(17.4.2000).

ש ו פ ט ת ש

ו פ ט ש ו פ ט ת

העתק מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

99062560.

L09

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

מצוטט על ידי (4 מסמכים)

  • בש"פ 1549/00ארז וקנין נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 162/00מדינת ישראל נ. אמיל בן-גיגיהחלטה
  • ע"פ 4226/99מדינת ישראל נ. דוד (אודי) גוהריהחלטה
  • ע"פ 4226/99מדינת ישראל נ. דוד (אודי) גוהריהחלטה

הלכות

  1. 1כאשר עונשי המאסר בעבודות שירות אינם הולמים את חומרת העבירות ומוכיחים דפוס עברייני מסוכן, יש לקבל ערעור המדינה ולהחמיר את העונש.
  2. 2יש להבחין בעונש בין נאשם שלא הסתבך בפלילים לבין נאשמים בעלי עבר פלילי, ולהחמיר את העונש בהתאם.