ע"פ 6493/05 אנטון מוסא נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

1.על רקע סכסוך שפרץ בין משפחות המערערים, הגיע אנטון מוסא (להלן: "אנטון") ביום 28.7.04 עם שלושה אחרים לביתה של משפחת עאזר כשהם מצוידים במקל ומברג. במקום התפתחה קטטה, במהלכה יצא סלים עאזר (להלן: "סלים") למרפסת ביתו, ומשם החל לירות מרובה שהחזיק בידו לעבר בני משפחת מוסא. בעקבות כך עזב אנטון את המקום ושב לזירה כשהוא נושא עמו רובה צייד, ממנו ירה באוויר ולעבר ביתה של משפחת עאזר. כתוצאה מהירי של סלים נפצעו אחד מבני המשפחה היריבה ואשה נוספת שביקשה להשקותו במים, ושניהם הובהלו לבית חולים. מהירי של אנטון נפצע אחד מבני משפחת עזאר.

המערערים הודו בעובדות המתוארות, ובעקבות כך הורשע סלים בעבירות של חבלה בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 333 בשילוב עם סעיף 335 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. אנטון הורשע בעבירה של פציעה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 334 בשילוב עם סעיף 335 לחוק. שני המערערים הורשעו גם בעבירה של יריות באזור מגורים, לפי סעיף 340א לחוק העונשין.

בגין כל אלה נגזרו לסלים 36 חודשי מאסר ו-12 חודשים מאסר על-תנאי, ואילו לאנטון נגזרו 24 חודשי מאסר ו-10 חודשים מאסר על-תנאי.

2.הערעורים שבפנינו מופנים כנגד העונש, אולם לא מצאנו עילה להקל בו. המערערים עשו שימוש בנשק חם על רקע סכסוך שפרץ בין משפחותיהם, תוך שהם מתכוונים לגרום חבלות ופציעה לזולת. ירי מסוג זה, ובמיוחד כשהוא מתרחש באזור מגורים, כרוכה בו סכנה של ממש לחיי אדם, ולא רק לאלה המעורבים בסכסוך, אלא גם לעוברי אורח תמימים. הנכונות של המערערים לעשות שימוש בנשק חם, ותהיה המחלוקת ביניהם אשר תהיה, היא המלמדת על מסוכנותם, ומכאן הצורך לנהוג בהם ביד קשה, דבר המתחייב גם מהצורך להרתיע את הרבים. העובדה שבין הצדדים נערכה סולחה, היא התפתחות מבורכת וחיובית, אולם אין בה כדי לעמעם את חומרת מעשיהם של המערערים. גם באבחנה שעשה בית המשפט המחוזי בין המערערים לא מצאנו פגם. לסלים עבר פלילי קודם בגינו נשא גם בעונש מאסר, ואת אחת ההרשעות ראינו צורך להדגיש באשר היא עסקה בהחזקת נשק שלא כדין, בגינה נגזרו לו, בחודש יולי 2002, 5 חודשי מאסר על-תנאי. כפי שעינינו רואות, לא חלף זמן רב וסלים חזר לחטוא באותו תחום ממש, ומעשיו אף הסלימו.

אשר על כן, הערעורים נדחים.