פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"פ
7/10
בפני:
כבוד השופט י' עמית
המבקש:
בדר דהאמשה
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשה לעיכוב ביצוע גזר דין –
ת"פ 53/09 בבית המשפט המחוזי בנצרת
בשם המבקש:
עו"ד ראפי מסאלחה
בשם המשיבה:
עו"ד אריה פטר
החלטה
1.
המבקש הורשע ב בית המשפט המחוזי בנצרת, על פי הודאתו ובמסגרת עסקת טיעון, בעבירה של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 27.12.08 במהלך הפגנות ואירועים של הפרת סדר במקומות שונים בארץ, בעקבות מבצע "עופרת יצוקה" ברצועת עזה, התקהלו כמאתיים איש בפאתי כפר כנא, כשחלקם רעולי פנים, והתקדמו לכיוון צומת בית רימון, שם עמדו אותה שעה ניידות משטרה. המבקש, שהיה אף הוא בין המתקהלים, ידה אבן לעבר אחד השוטרים שעמד בקרבת מקום, וכשהחלו השוטרים לרדוף אחר מיידי האבנים, נמלט המבקש.
המבקש הודה בכתב האישום המתוקן ולאחר קבלת תסקיר קצין מבחן, השית עליו בית המשפט
24 חודשי מאסר, מתוכם 6 חודשי מאסר לריצוי בפועל והיתרה על-תנאי למשך שנתיים על העבירה נשוא הרשעתו.
גזר הדין ניתן ביום 17.11.09 ולאחר קבלת חוות דעת הממונה על עבודות השירות, קבע בית המשפט
בהחלטתו מיום 21.12.09 כי המבקש ירצה את עבודות השירות במועצה המקומית טורעאן החל מיום 4.1.09.
2.
המבקש הגיש ביום 3.1.09 ערעור על גזר הדין, ובד בבד הגיש בקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין עד להכרעה בערעור. בבקשתו עמד המבקש על כך שהוא סטודנט לביוטכנולגיה, כי אין לו עבר פלילי, ואף לא היה מקום להרשיעו, נוכח התסקיר החיובי של קצין המבחן. לטענת המבקש יש סיכויים טובים כי ערכאת הערעור תתערב בעונש החמור שהושת עליו, ואם לא יעוכב גזר הדין עלול הדבר "להמיט אסון על חייו של המבקש ולהרוס אותם".
3.
אקדים ואזכיר בקצרה מושכלות יסוד בסוגיה של עיכוב ביצוע עונש. לנאשם שהורשע לא עומדת חזקת החפות; הגשת ערעור כשלעצמה אינה מצדיקה עיכוב
ביצוע גזר הדין והכלל הוא שביצוע גזר דין הוא מיד עם נתינתו. זאת, נוכח האינטרס הציבורי באכיפה מיידית של העונש כדי לטעת אמון בקרב הציבור בשלטון החוק.
כחריג לכלל, רשאי בית המשפט להיעתר לבקשה לעיכוב ביצוע עונש, והנטל הוא על מבקש העיכוב. במכלול השיקולים שעל בית המשפט לשים נגד עיניו בדונו בבקשה לעיכוב ביצוע: חומרת העבירה ונסיבות ביצועה; אורך תקופת המאסר (ככל שתקופת המאסר ארוכה יותר כך פוחת החשש כי תחילת ריצוי העונש עלולה לייתר את הערעור, ולהיפך, ככל שתקופת המאסר קצרה יותר); האם הערעור הינו על חומרת גזר הדין בלבד או גם על הכרעת הדין וסיכויי הצלחתו (ככלל, הנטייה היא שלא לעכב ביצוע מקום בו הערעור נסב על חומרת העונש); עברו הפלילי של המבקש; האינטרס הציבורי; התנהגות המבקש במהלך המשפט ונסיבותיו האישיות (ראו ע"פ 6368/09 מתן זקן נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 23.8.2009); ע"פ 6845/09 מורן חן נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 3.9.2009); ע"פ 111/99 שוורץ נ' מדינת ישראל , פ"ד נד(2) 241 (2000); ע"פ 2401/08 דני שווא נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 20.3.2008)).
4.
ומהתם להכא.
במקרה דנן, הערעור נסב כנגד חומרת העונש בלבד לאחר שהמבקש הורשע על פי הודאתו. סיכויי הערעור אינם גבוהים, בהתחשב בטיב העבירה ובכך שהעונש שהושת על המבקש לא חורג כלל וכלל מרף הענישה המקובל.
הבקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין הוגשה יום אחד בלבד לפני ביצוע העונש, ובהחלטתי מיום 3.1.10 עמדתי על כך שאין סיבה בגינה יש להעמיד את בית המשפט בלוח זמנים כה דחוק. ביני לביני, ועד שנתקבלה תגובת המשיבה שהתנגדה לבקשה, החל המבקש בביצוע עבודות השירות. מערער המגיש בדקה ה-90 בקשה לעיכוב ביצוע גזר דין, צריך לקחת בחשבון כי בית המשפט לא ייעתר לבקשתו במעמד צד אחד מבלי שנתקבלה תגובת המדינה, ועד שתתקבל התגובה ותינתן החלטה לגופא, עשויה הבקשה להפוך מבקשה לעיכוב ביצוע לבקשה לקטיעת עונש המאסר, וכידוע, לקטיעת מאסר נדרשים טעמים מיוחדים (ראו ע"פ 9388/09 ביוך נ' מדינת ישראל ( טרם פורסם , 29.11.2009); ע"פ 6399/07 כנעאנה נ' מדינת ישראל ( טרם פורסם, 5.8.2007); ע"פ 6929/06 פלוני נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 7.12.2006) והאסמכתאות שם). במקרה דנן, אמנם בעבודות שירות עסקינן ולא במאסר, אך כוחן של הלכות אלה יפה גם לענייננו. משלא מצאתי מלכתחילה להורות על עיכוב ביצוע גזר הדין, על אחת כמה וכמה שהמבקש לא הצביע על טעמים מיוחדים בגינם יש לקטוע את עבודות השירות בהן התחיל.
5.
סופו של דבר שאני דוחה את הבקשה והמבקש ימשיך בביצוע עבודות השירות.
ניתנה היום, כ"א בטבת התש"ע
(7.1.2010).
ש
ו פ ט