פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט
לערעורים פליליים
ע"פ
7026/11
לפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
כבוד השופט י' עמית
כבוד השופט נ' סולברג
המערערת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיב:
פלוני
ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב מיום
20.9.11 בת"פ 10671-01-11 שניתן על ידי
כבוד השופט ד' רוזן
תאריך הישיבה:
ל' בשבט תשע"ב
(23.2.2012)
בשם המערערת:
עו"ד שאול כהן
בשם המשיב:
עו"ד קינן שרון
בשם שירות מבחן למבוגרים:
גב' ברכה וייס
פסק דין
השופט נ' סולברג :
1.
בשלושה מועדים שונים בשלהי שנת 2010 ייבא המשיב ארצה מהולנד סם מסוכן מסוג GBL בנפח כולל של 2.5 ליטר . את הסם הזמין באמצעות רשת האינטרנט, וסיפק אותו למספר אנשים. בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופט דוד רוזן) הרשיע את המשיב בביצוע עבירה של יבוא סמים ומספר עבירות של הספקת סמים, וגזר עליו עונש של 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, 12 חודשי מאסר-על-תנאי, וקנס בסך של 5,000 ₪; המדינה מערערת על קולת העונש.
2.
על-פי הסדר טיעון בבית משפט קמא עתרה המדינה לעונש של 12 חודשי מאסר, והמשיב עתר לעונש של מאסר בעבודות שירות. בית משפט קמא ציין כי במצב הדברים הרגיל מן הראוי היה להטיל על המשיב עונש של מאסר לתקופה ממושכת, אך לאור נסיבותיו המיוחדות החליט שלא למצות עִמו את מלוא חומרת הדין: עברוֹ של המשיב נקי; הרקע המשפחתי שלו מורכב; הוא נדבק בנגיף האיידס; על רקע מחלתו הגביר את צריכת הסמים; מצבו הכלכלי קשה; מצבו הנפשי לא קל; את העבירות לא ביצע מתוך בצע כסף; את הסם ייבא המשיב מהולנד, שם הוא מותר לשימוש; המשיב לא הסתיר את מעשיו, הודה, לקח אחריות; ביוזמתו עבר תהליך טיפולי.
3.
בערעורה טוענת המדינה כי העונש אינו הולם את חומרת המעשים, את משמעותם החברתית, ואין בו כדי להוות הרתעה מספקת למשיב ולאחרים. מדובר בכמות גדולה; בהספקה למספר אנשים; בסם הנדון ישנן סכנות בריאותיות רבות עד כדי מוות; לעיתים משמש כ"סם אונס"; ההתחשבות בנסיבותיו האישיות של המשיב באה לידי ביטוי בנכונות המדינה להגביל את עצמה בטיעוניה לעונש של 12 חודשי מאסר, ואין הצדקה להקלה נוספת; המאבק בסם ה-
GBL מחייב ענישה חמורה הרבה יותר.
4.
המשיב מבקש להותיר את העונש על כנו. העונש נמצא במיתחם הסדר הטיעון; הסם נמכר בישראל עד לפני כ-8 שנים, במוסכים, כחומר לניקוי שמן במכוניות; המשיב חי מספר שנים בארה"ב ושם השתמש בסם ה-
GBL באופן חוקי; מחירו זול, 150 ₪ לכל הכמות הנדונה; נהוג אצל הקהילה ההומוסקסואלית להשתמש בחומר זה באירועים חברתיים; המשיב פנה להליכי גמילה עוד בטרם נעצר; המדינה הסכימה בשעתו לשחרר את המשיב מן המעצר; החזרתו אל בית הסוהר תגרום לו נזק רב, בשל אישיותו, נטייתו המינית ומצבו הנפשי.
5.
כעקרון מצאנו טעם רב בנימוקי הערעור. נפיצותו של הסם הנדון וסכנותיו מחייבים ענישה מחמירה, מאחורי סורג ובריח, לתקופה ארוכה. זהו העונש ההולם, וכך מתחייב על מנת להשיג הרתעה אפקטיבית. לאחר התלבטות, ובדוחק, החלטנו שהצטברות הנסיבות לקולא שנִמנו בגזר הדין, ועוד אחדות, מטה את הכף לגישה שלפנים משורת הדין. התהליך השיקומי שעובר המשיב איננו מן השפה ולחוץ, אלא דבר אמיתי שנותן בו את אותותיו; הוא נקי מסמים, וראוי לעידוד; לפי אישיותו הרגישה ואופיו הפגיע, מאסר לעת הזאת, יכול להיות הרסני עבור המשיב; המשיב ביצע את עבודות השירות באופן משביע רצון, והראה סימנים של חזרה לאורח חיים תקין; עונשיהם של אחרים בפרשה הנדונה, היו גם הם קלים עד מאד, מטעמים שונים, ולא יהיה זה מן המידה להכביד דוקא עם המשיב ביחס אליהם; המצוקות האישיות והמשפחתיות של המשיב, לפי המתואר בתסקיר, הן קשות מאד, והריהן "עונש" בפני עצמו. בהצטבר כל השיקולים הללו, החלטנו לדחות את הערעור, ולא להשית על המשיב עונש של מאסר לריצוי בפועל. בד בבד החלטנו להעמיד את המשיב (בהסכמתו) לפיקוח קצין מבחן למשך שנתיים.
ניתן היום, ג' באדר תשע"ב
(26.2.12).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט