פסק-דין3 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 754/01 ברוך אמירא נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

דיני עונשין · ערעור על חומרת העונש בעבירת חבלה חמורהערעור על גזר הדין לאחר שהמערער חזר בו מערעור על ההרשעה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה ערעור על גזר דין של 18 חודשי מאסר בפועל בגין חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, לאחר שהמערער צמצם את הערעור לעונש בלבד. נקבע כי העונש אינו חמור בהתחשב במעשי האלימות ובהרשעות הקודמות. טענת הפגיעה הנפשית לא הצדיקה הקלה, והבחינה של כשירותו לשאת בעונש נמסרת לשירות בתי הסוהר.

העובדות

המערער הורשע בחבלה חמורה בנסיבות מחמירות ונגזרו עליו 18 חודשי מאסר בפועל ו-18 חודשי מאסר על תנאי. במסגרת האירוע שברו המערער ואחרים כיסא על גבו של מתלונן, בעטו בו, נעצו סכין במתלונן אחר והכו אותו במוט עץ. למתלונן אחד נגרמו שברים שחייבו ניתוח ולשני נגרם סדק בגולגולת.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להקל בעונשו של מערער שהורשע בחבלה חמורה בנסיבות מחמירות בשל מצבו הנפשי ובשל טענה כי ראוי לבחון את כליאתו
  2. 2.האם העונש של 18 חודשי מאסר בפועל הוא עונש חמור המצדיק התערבות ערכאת הערעור

הלכות

  1. 1

    עונש של 18 חודשי מאסר בפועל שהוטל בגין מעשי אלימות חמורים ובהתחשב בהרשעות קודמות אינו עונש חמור ומצדיק דחיית הערעור

    ״בשים-לב למעשים אלה העונש שהוטל על המערער עונש הוא הרחוק מלהיות עונש חמור״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    פגיעה בנפשו של נאשם, כשהיא לעצמה, אינה מצדיקה הקלה בעונש, ואם הנאשם אינו כשיר לשאת בעונש, שירות בתי הסוהר יבחן זאת באמצעות בדיקת מב"ן

    ״למותר לומר כי עובדה זו, כשהיא לעצמה, אין בה כדי לאצול על העונש שנגזר על המערער בענייננו״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • חבלה חמורה בנסיבות מחמירות
  • ערעור על גזר הדין
  • עונש חמור
  • מאסר בפועל
  • שירות המבחן
  • בדיקת מב"ן

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט

לערעורים פליליים

ע"פ 754/01

בפני:

כבוד השופט מ' חשין

כבוד השופט א' ריבלין

כבוד השופטת מ' נאור

המערער

:

ברוך אמירא

נגד

המשיב

ה:

מדינת ישראל

תאריך הישיבה: כ"א

בכסלו תשס"ב (6.12.01)

בשם

המערער

:

עו"ד

שגיב בר שלום

בשם

המשיב

ה:

עו"ד

שרית טובבין

קצינת

מבחן: גב' ברכה וייס

ערעור

על גזר-דינו של בית-המשפט המחוזי

בתל-אביב-יפו

מיום 24.12.2000 בת"פ

40239/99

שניתן על-ידי כב' השופט ג' קרא

פסק-דין

השופט מ' חשין:

המערער הורשע בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות ועונשו נגזר ל18- חודשי מאסר בפועל ועליהם 18 חודשי מאסר על-תנאי.

בתחילה הוגש ערעור הן על ההרשעה והן על גזר-הדין, אך בישיבת בית-המשפט מיום 24.4.2001 חזר בו בא-כוח המערער, על-דעת המערער, מן הערעור על ההרשעה, בצמצמו את הערעור לערעור על גזר-הדין בלבד.

העונש שהוטל על המערער אינו עונש חמור כל עיקר. העבירה בה הורשע עניינה, בעיקרה, בכך שהמערער ואחרים שברו כיסא על גבו של אחד משני המתלוננים, בעטו בו בכל חלקי גופו, והוסיפו ונעצו סכין בגופו של המתלונן האחר, היכו אותו במוט עץ וחבטו בו בכל חלקי גופו. כתוצאה מכך נגרמו למתלונן האחד חבלות בכל חלקי גופו ושברים בשוק רגל ימין אשר חייבו ניתוח, ואילו המתלונן האחר נפגע מסביב לעיניו ונגרם לו סדק בגולגולתו. בשים-לב למעשים אלה העונש שהוטל על המערער עונש הוא הרחוק מלהיות עונש חמור; ואם-כך-ככלל, לא-כל-שכן בשים-לב להרשעותיו הקודמות של המערער, הרשעות הכוללות, בין השאר, עבירות אלימות, גניבות ועוד. יתר-על-כן: שירות המבחן מודיענו כי נמנע הוא מהמליץ על טיפול במערער.

טענתו העיקרית של בא-כוח המערער היא זו, שהמערער פגוע בנפשו, ולעניין זה אף הסב את תשומת-ליבנו לפסק-דין שניתן לאחרונה בעניין אחר אשר המערער עמד בו לדין ואשר בו נפטר מאחריות בשל מצבו הנפשי בעת ביצועה של אותה עבירה. למותר לומר כי עובדה זו, כשהיא לעצמה, אין בה כדי לאצול על העונש שנגזר על המערער בענייננו, אך בא-כוחו ביקש כי נביא עובדה זו במניין השיקולים להקל עם המערער בעונשו. עוד טען בא-כוח המערער, באותו הקשר, כי ראוי שהמערער ייבדק שוב לבחינה אם ניתן לכולאו בבית האסורים.

טענותיו של בא-כוח המערער אינן מקובלות עלינו. אם אמנם אין המערער כשיר לשאת בעונש שהוטל עליו - וכאמור, העונש שהוטל עליו אינו חמור כל עיקר - חזקה על שירות בתי הסוהר כי יעמיד את המערער לבדיקת מב"ן, ועל-פי תוצאותיה של אותה בדיקה יסיקו הרשויות את המסקנות המתבקשות. לעניין זה נוסיף ונסב את תשומת-הלב להוראת סעיף 49 (ד) לחוק העונשין, תשל"ז1977-. ואולם לא מצאנו כל טעם ראוי לדחיית שמיעתו של הערעור עד לקבלת חוות-דעת שלא תוכל לקדם אותנו בעניינו של הערעור לגופו.

הוספנו ושמענו את אחיו של המערער, אשר טען כי שירות המבחן לא עשה עבודה כהילכתה, ולו משום שלא שוחח כלל עם המערער. טענה זו אינה מקובלת עלינו מכל וכל, הואיל ומהתסקירים המונחים לפנינו למדנו לדעת כי שירות המבחן נפגש עם המערער, ולא פעם אחת בלבד.

כאמור, העונש שהוטל על המערער אינו עונש חמור יתר-על-המידה, ואנו מחליטים לדחות את הערעור.

המערער יתייצב לריצוי עונשו במזכירות הפלילית של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו ביום ראשון, 23 בדצמבר 2001, עד השעה 12:00 בצהריים. הערבויות הקיימות יישארו בתוקפן.

היום, כ"א בכסלו תשס"ב (6.12.01).

ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת

_________________

העתק מתאים למקור

01007540. G11

נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

שמריהו כהן - מזכיר ראשי

בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1עונש של 18 חודשי מאסר בפועל שהוטל בגין מעשי אלימות חמורים ובהתחשב בהרשעות קודמות אינו עונש חמור ומצדיק דחיית הערעור
  2. 2פגיעה בנפשו של נאשם, כשהיא לעצמה, אינה מצדיקה הקלה בעונש, ואם הנאשם אינו כשיר לשאת בעונש, שירות בתי הסוהר יבחן זאת באמצעות בדיקת מב"ן