ע"פ 7890/03עידן סניור נ. מדינת ישראל

הנשיא א' ברק:

המערער הורשע בבית המשפט קמא בעבירות של נסיון לאינוס ואינוס ונגזרו עליו 8 שנות מאסר, מתוכן 6 שנים לריצוי בפועל ושנתיים על תנאי. כמו כן חויב המערער בתשלום פיצויים בסך 25,000 ש"ח למתלוננת. המערער הגיש ערעור על ההרשעה ועל חומרת העונש. עם פתיחת הדיון בערעור צמצם המערער את השגותיו כנגד העונש בלבד, כאשר ערעורו התמקד בעניין המאסר בפועל שנגזר עליו. אין בערעור התייחסות כלשהי לעונש המאסר על תנאי ולרכיב הפיצויים. בהחלטה מיום 9.9.04 הוארך עיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל שנגזר על המערער.

ביום 30.6.04 ניתן פסק דין בערעור. הוחלט להקל בעונשו של המערער ולהעמיד את עונש המאסר בפועל על שנתיים. נקבע כי יתר חלקי גזר הדין יעמדו בעינם. כעת, מונחת בפנינו בקשה מטעם המערער להקל בתנאי תשלום הפיצויים בהם חויב. לטענתו אין באפשרותו לשלם את הפיצויים שעליו לשלם למתלוננת. לכן, מבקש המערער לדחות את מועד תשלום הפיצויים למתלוננת עד שיסיים לרצות את מאסרו או לחילופין, לפרוס את תשלום הפיצויים למספר משמעותי של תשלומים. המשיבה מתנגדת לבקשה מכיוון שהערעור איננו מתייחס לרכיב הפיצויים, לאור העובדה שהמתלוננת לא צורפה כמשיבה ובשל כך שבשום שלב לא התבקש עיכוב ביצוע העונש ככל שהדברים נוגעים לרכיב הפיצויים.

דין הבקשה להידחות. המערער נמנע מלהתייחס לרכיב הפיצויים שבגזר הדין עד לשלב הנוכחי, וכעת הוא מעלה עניין זה לראשונה. עד עתה לא נקט המערער צעד כלשהוא לעיכוב תשלום הפיצויים או לפריסתם לתשלומים, ומשכך היה עליו לשלמם זה מכבר. איננו מוצאים לנכון להידרש לבקשה בעניין זה בשלב הנוכחי, לאחר שהסתיים ההליך בפסק דין.

על כן, הבקשה נדחית.