ע"פ 7894/14 הסנגוריה הציבורית נ. בית המשפט המחוזי בירושלים

השופטת ד' ברק-ארז :

1.

עניינה של בקשה זו בתיק רצח המתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים (תפ"ח 47080-10-14, השופטים ד' מינץ , כ' מוסק ו- ע' כהן ) במסגרתו אמורה להישמע עדות מוקדמת של עד מרכזי בפרשה (להלן: העד ). עדות זו הייתה אמורה להשמע כבר בחודש נובמבר 2014.

2.

הסנגוריה הציבורית (להלן: הסנגוריה ) שמונתה לייצוגם של המשיבים 4-2, הם הנאשמים בתיק (להלן: הנאשמים ), ביקשה להשתחרר ממנו, לאחר שהם הודיעו כי אינם מעוניינים בייצוג זה אלא בשירותיו של עורך דין פרטי, שעמו באו בדברים. בקשתה זו נדחתה ביום 20.11.2014. ביום 21.11.2014 הגישה הסנגוריה לבית משפט זה ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שבה נקבע כי היא תייצג את הנאשמים (להלן: ההחלטה בנוגע לייצוג ), וכן ביקשה לדחות את מועד שמיעת העדות המוקדמת של העד. בו ביום דחה בית משפט זה (השופט נ' סולברג ) את הבקשה לדחות את מועד שמיעתה של העדות, וזאת נוכח סד הזמנים שבו הוגשה.

3.

בימים 23.11.2014 ו-24.11.2014 התקיימו דיונים בפני בית המשפט המחוזי, שבהם נשמעה עדותו הראשית של העד. אולם, כיוון שסוגיית ייצוגם של הנאשמים טרם הוסדרה ועל מנת לאזן בין זכויות הנאשמים לבין עמדת המדינה שגרסה כי יש לשמוע את עדותו של העד בדחיפות, קבע בית המשפט המחוזי כי חקירתו הנגדית של העד תישמע ביום 7.12.2014. בעקבות דברים אלה, הגישה הסנגוריה בקשה לקבוע דיון דחוף בערעור על ההחלטה בנוגע לייצוג, וביום 2.12.2014 קבע בית משפט זה (השופט סולברג ) כי יומנו של בית המשפט אינו מאפשר את קיום הדיון בערעור על ההחלטה בנוגע לייצוג לפני יום 7.12.2014, דיון שנקבע ליום 15.12.2014.

4.

ביום 3.12.2014 פנתה הסנגוריה בשנית לבית המשפט המחוזי בבקשה לדחות את מועד חקירתו הנגדית של העד עד לאחר הדיון שיתקיים בבית משפט זה. ביום 4.12.2014 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה. בשעות הצהריים של יום שישי, 5.12.2014, הגישה הסנגוריה בקשה דחופה לעיכוב הדיון בבית המשפט המחוזי, במסגרתה היא ציינה כי הנאשמים אינם משתפים עמה פעולה, ולכן עלול להיווצר מצב שבו הם לא יהיו מיוצגים ייצוג בעל משמעות בעת שמיעת העדות המרכזית בתיק. בהחלטתנו מאותו מועד ציינו כי יש להצטער על העת המאוחרת והאופן שבו הוגשה הבקשה, אולם בהתחשב במכלול נסיבות העניין הורינו על דחיית הדיון שנקבע בבית המשפט המחוזי.

5.

במוצאי שבת, יום 7.12.2014 הוגשה מטעם המדינה בקשה בהולה לעיון חוזר בהחלטתנו, ובה צוין כי הסנגוריה לא הביאה בפני בית המשפט עובדות רבות חשיבות, ובכלל זה כי העד שבו עסקינן מתגורר בתחומי הרשות הפלסטינית ומוחזק בישראל במעצר בית מלא בהסכמתו עקב איומים על חייו, וכי הוא אינו מוכן להמשיך ולשהות בשטח ישראל מעבר ליום 7.12.2014. לכן, כך נטען, דחיית הדיון שבו אמורה הייתה להישמע העדות תביא למעשה לוויתור על עדות זו. בעקבות הגשת בקשה זו הורינו על קיום דיון דחוף בפנינו הבוקר, יום 7.12.2014.

6.

בדיון שנערך בפנינו התברר כי האופן שבו התנהלה הסנגוריה בהליך דנן מעורר קשיים של ממש וכי אכן העובדות הנוגעות לעד לא הובאו באופן מספק בפני בית המשפט. אנו מניחים שמדובר בטעויות שנעשו בתום לב, אך אין בכך בלבד כדי להניח את הדעת. מיותר לציין כי כל סניגור, קל וחומר סניגור ציבורי, הוא קצין בית המשפט ומצופה ממנו להציג בפני בית המשפט תמונה עובדתית מלאה ומקיפה, תוך הדגשת הדברים הטעונים הדגשה. כן התברר במהלך הדיון כי המדינה תעשה את כל המאמצים הנדרשים להביא את העד לעדות נוספת לאחר שתוסדר סוגיית ייצוג הנאשמים, אם כי אין ביטחון כי הדבר אכן יתאפשר.

7.

כפי שנקבע בידי בית משפט זה בעבר, לצד החשיבות הרבה הנודעת לזכותו של נאשם לבחור את ייצוגו, אין לאפשר לנאשם לעצור את ההליך נגדו לפרק זמן ארוך שעלול לפגוע בהליך עד אשר יגיע להבנות עם הסניגור שבו הוא חפץ. כמו כן, נקבע כי ייתכנו נסיבות שבהן יש להעדיף את ייצוגו של נאשם בידי הסנגוריה הציבורית, אף אם הנאשם מתנגד לכך, מאשר שלא ייוצג כלל, אם כי ייצוג כפוי מסוג זה אמור להיות חריג (ראו: ע"פ 10067/08 הסנגוריה הציבורית נ' אוחיון , פסקאות 7-6 (15.12.2008) (להלן: עניין אוחיון )). לא למותר לציין, כי גבייתה של עדות מוקדמת היא הליך שככלל יש לקיים על אתר, ולעיתים הדבר עלול לחייב ייצוג של הנאשם שלא על-ידי עורך דין שאת שירותיו הספיק לשכור (סעיף 117 לחוק חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: החוק ); עניין אוחיון , פסקאות 7-4).

8.

בנסיבות הכמעט בלתי אפשריות שנוצרו בתיק זה, שבו הנאשמים אינם משתפים פעולה עם הסנגוריה, אך העד אינו מוכן להישאר זמן נוסף בשטח ישראל, ובהתחשב בכך שעדותו של העד כבר נדחתה בשבועיים – פרק זמן שהיה אמור לאפשר לסנגוריה להתכונן כראוי לעדותו – החלטנו לבטל את החלטתנו מיום 5.12.2014, ולהורות כי עדותו של העד תשמע עוד היום בבית המשפט המחוזי. בהתאם לכך הורינו לצדדים לנהוג כך כבר בתום הדיון, וכעת אנו משלימים את הטעמים לכך.

9.

אנו מביעים את תקוותנו כי בהמשך ההליך יעיד העד עדות נוספת, מכוח סעיף 121 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: החוק ), וככל שהדבר לא יקרה ולא תהיה לנאשמים אפשרות מספקת לחקור את העד בחקירה נגדית, ייתן בית המשפט המחוזי את המשקל המתאים לעדותו של העד, לפי שיקול דעתו (סעיף 122 לחוק. כן ראו: ע"פ 5628/97 מדינת ישראל נ' הסנגוריה הציבורית , פסקאות 4-3 (24.9.1997)).

10.

הסנגוריה תודיע עד ליום 10.12.2014 האם היא עומדת בעת הזאת על הערעור על ההחלטה בנוגע לשחרור מייצוג. כן תערוך הסנגוריה בדיקה של מכלול הנסיבות שהובילו לכך שבמסגרת הבקשה שהוגשה מטעמה ביום 5.12.2014 לא הוצגו בפני בית המשפט מכלול העובדות הנוגעות לדבר באופן מספק. הסנגוריה תודיע לבית המשפט על מסקנות בדיקה זו עד ליום 10.12.2014.