ע"פ 8288/18 דורון אלעד נ. מדינת ישראל

המבקש הורשע בשורה ארוכה של עבירות הלבנת הון ועבירות מס. ביום 8.10.2018 נגזר דינו של המבקש והושתו עליו בין היתר 66 חודשי מאסר בפועל, קנס כספי בסך של 750,000 ש"ח וחילוט רכוש עד לסך של 8,000,000 ש"ח. לטענתו, בידי המשיבה נתפס רכוש בשווי של 15,000,000 ש"ח, אם לא למעלה מכך, ובקשתו דהיום היא כי יתרת הרכוש מעבר לגבול סכום החילוט תשוחרר לחזקתו. לטענת המבקש, אין הצדקה לכך שהמשיבה תחזיק בידיה את הרכוש העודף, שעה שהחזקת הרכוש מסבה לו נזק ואינה מאפשרת לו כדבריו "ליצוק תוכן להסדרי החוב אליהם הגיע עם רשויות המס". לטענתו, חובותיו לרשויות המס עומדים על סך של כ-4,500,000 ש"ח, אך הוא מנהל משא ומתן עם הרשויות וככל הנראה החוב יעמוד על סך של 2,500,000 ש"ח בלבד.

מנגד, לטענת המשיבה, בית המשפט המחוזי הורה כי החילוט ייעשה באמצעות יחידת החילוט באפוטרופוס הכללי ותמורתו תועבר לחשבון קרן החילוט של האפוטרופוס הכללי. ברם, כל אימת שתלוי ועומד ערעור על גזר הדין מטעם המבקש, לא ניתן לעשות כן. על כן, לא ניתן לשחרר לעת הזאת דבר מהרכוש התפוס לידי המבקש. כמו כן, למעט שווי הנכסים נזילים העומד על סך של כ-4,200,000 ש"ח, חלקם של הנכסים התפוסים הם בבעלות משותפת של המבקש ושל רעייתו וסכום הנכסים העומדים למימוש אינו עולה על סך של 12,000,000 ש"ח. אך גם נכסים אלו טעונים הערכת שווי כך שלאחר חילוט הנכסים על פי גזר הדין ופירעון חוב המס, קיים ספק אם תישאר למבקש יתרה שתוחזר לו. בכל מקרה, המשיבה טענה כי דלתה של יחידת החילוט פתוחה לשמיעת טענות המערער כיצד ניתן לממש את הרכוש כך שיוכל גם לפרוע את חובותיו לרשויות המס.

אין בידי להושיט עזרה למבקש. כפי שעולה מדף ריכוז הרכוש החלוט על אודותיו לא קיימת מחלוקת, הרכוש הנזיל של המבקש עומד כאמור על סך של כ-4,200,000 ש"ח. כמו כן, מרבית נכסי הנדל"ן אינם רשומים על שם המבקש או על שמו לבדו. הערכת השווי גם נעשתה באופן בלתי מקצועי ללא הערכות שמאי, ולא מופיע בה שווי המימוש באמצעות הליך חילוט. היינו, לעת הזאת, עוד טרם ידוע מה שוויים של כל הנכסים התפוסים של המבקש לבדו ואין מקום להורות למשיבה לשחרר נכס כלשהו לחזקתו.

אין צריך לומר כי חזקה על המשיבה שתעשה את הדרוש כדי לאפשר למבקש לפרוע את חובו לרשויות המס מתוך הרכוש התפוס.