ע"פ 8345/15מאיר אוחנה נ. מדינת ישראל

1.מונחת בפניי בקשה לעיכוב ביצוע של עונש קנס בסך מיליון ש"ח, או שנת מאסר תחתיו, שנקבע כי יש לשלם עד ליום 1.1.2017.

ברקע, הרשעת המערער בעבירות שונות על פי חוק איסור הלבנת הון, פקודת מס הכנסה, חוק מס ערך מוסף, פקודת המכס וחוק העונשין (ריבוי עבירות של קבלת דבר במרמה וזיוף). נקבע כי המערער הפעיל מנגנון אסור שבאמצעותו הוברחו מיליוני דולרים לחו"ל, נופקו חשבוניות מס כוזבות וזויפו עשרות רבות של חשבונות מכר. עוד נקבע כי המערער קיבל במרמה אישורים של המכס על ייבוא יהלומים, והציג אישורים אלה ואישורים מזוייפים לפקידי בנק, במטרה להעביר לחו"ל מיליוני דולרים. בית המשפט המחוזי בתל אביב (ת"פ 26228-07-14, כבוד השופט ד' רוזן ), גזר על המערער 10 שנות מאסר בפועל, מאסר מותנה והקנס האמור.

גזר הדין ניתן בחודש דצמבר 2015. בקשת הסניגור לעכב את ביצוע עונש המאסר נדחתה. הוא הבהיר בפניי כי הבקשה לעכב את ביצוע הקנס ממועד 1.1.2017 הוגשה רק לאחרונה, לאחר שהתברר ששמיעת הערעור נדחתה מחודש דצמבר 2016 לחודש מרץ 2017.

2.שמעתי את טענות הצדדים, ויש ממש בטענת באת כוח המדינה לפיה לנוכח העקרונות המחייבים בבקשות כגון דא, דין הבקשה להידחות. אף משיקולים מעשיים ניתן לומר זאת: הרי ממילא המערער אמור לרצות עונש מאסר לתקופה ארוכה. לכן, אף אם הערעור יתקבל בעניין הקנס או המאסר, ולו באופן חלקי, על פני הדברים קשה לשער מבחינה מעשית, מצב בו המערער יבצע עונש מאסר בגין אי תשלום הקנס, באופן שלא יהיה בר-תיקון. לאמור, משנדחתה הבקשה לעיכוב המאסר – העניין הופך במידה רבה לחסר נפקות מעשית בפועל.

ואולם, לנוכח שינוי המועדים לשמיעת הערעור, למול התאריך שנקבע לתשלום מלוא הקנס, מצאתי לנכון לשנות במידת מה, ולא מעבר לכך, את המועד המחייב לתשלום.

3.סוף דבר, הנני מקבל את הבקשה וקובע כי על המערער לשלם את הקנס, בסך מיליון ש"ח באופן הבא: חמישה תשלומים של 200 אלף ש"ח, כל חודשיים, החל מ-1.2.2017. לאמור, המערער ישלם חמישה תשלומים, של 200 אלף ש"ח כל אחד, ב-1.2.2017, 1.4.2017, 1.6.2017, 1.8.2017 ו-1.10.2017.