ע"פ 8368/09 רומחן אבו רומי נ. מדינת ישראל

1.אתמול 24.11.09, בשעות הבוקר, היה על המבקשים להתייצב לריצוי עונש המאסר שנגזר עליהם. זאת, לאחר שבקשתם לעיכוב ביצוע העונש עד להכרעה בערעור שהגישו נדחתה בהחלטה מפורטת מיום 17.11.09. בקשה נוספת לעיכוב ביצוע העונש שהגישו המבקשים ביום 23.11.09, ערב המועד שנקבע להתייצבותם לריצוי העונש, נדחתה עוד באותו יום.

2.אתמול בשעה 17:30, לאחר שחלף המועד שנקבע להתייצבותם של המבקשים, הובאה בפניי בקשה דחופה נוספת לעיכוב ביצוע העונש. בבקשה חוזר בא-כוחם על הטיעונים שנפרשו בפניי במסגרת הבקשות הקודמות לעיכוב הביצוע. כן ציין כי בבקשה שהגיש קודם לכן, הדגיש את חשיבות מתן אפשרות להימצאות המבקשים בקרב משפחתם במשך חג הקורבן.

3.המשיבה מתנגדת לבקשה ומציינת כי מדובר בבקשה שלישית לעיכוב ביצוע החוזרת על אותן טענות שנטענו בעבר ואינה מגלה עילה לעיכוב ביצוע העונש. המשיבה מפנה את שימת הלב לכך שעל אף שמועד החג היה ידוע, לא הוגשה כל בקשה עד ערב המועד שנקבע להתייצבות. לבסוף, מציינת המשיבה כי המבקשים עשו דין לעצמם ולא התייצבו לריצוי עונשם, בניגוד להחלטת בית משפט נכבד זה.

4.לאחר שעיינתי בבקשת המבקשים ובתגובת המשיבה, כמו גם ביתר החומר שבתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. ההחלטה מיום 17.11.09 מנומקת ומדברת בעד עצמה, ופורשת את כל השיקולים לעניין ההחלטה שלא לעכב הביצוע. בנוסף, אכן מועד החג היה ידוע מראש וכך גם מועד ההתייצבות. בנסיבות אלה, ומבלי לגרוע מחשיבות הימצאותם בחג עם משפחתם, דומה כי הגשת הבקשה באופן שפורט אינה אלא ניסיון להביא לעיכוב נוסף בביצוע העונש. ראוי לציין כי בא כוח המבקשים נמנע מלציין בבקשתו מיום 24.11.09 כי העותרים עשו דין לעצמם ולא התייצבו לריצוי העונש בניגוד להחלטות מיום 17.11.09 ומיום 23.11.09. ברי כי עניין זה כשלעצמו שומט הקרקע תחת הבקשה.

5.המבקשים יתייצבו אפוא במזכירות בית המשפט המחוזי בחיפה מחר ב- 9:00.

כמובן, אין באמור כדי למנוע מן המבקשים להגיש כל בקשה או עתירה שימצאו לנכון כפי שצוין בבקשה.

6. הבקשה נדחית.