פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 8538/04 יגאל בן יוסף נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה את הערעור על הכרעת הדין והקל בעונש המאסר בפועל לשישה חודשים לאחר ששולם פיצוי למתלונן. הפרת תנאי מעצר הבית, שנעשתה לצורך עבודה ופרנסה להשגת הפיצוי, לא נזקפה לחובת המערער. הדיון בבקשה לעבודות שירות הועבר לחוות דעת הממונה.

העובדות

המערער הורשע ודינו נדחה בערעור על הכרעת הדין. בית המשפט דחה את הערעור על הרשעה, והתנה את הכרעתו בגזר הדין בהפקדת פיצוי למתלונן בסך 18,000 ש"ח, שאכן הופקד. המערער הפר את תנאי מעצר הבית כדי לעבוד ולהרוויח את סכום הפיצוי.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם הפרת תנאי מעצר הבית לצורך עבודה ופרנסה משפיעה על הכרעה בערעור על גזר הדין?
  2. 2.האם יש להקל בעונשו של המערער כאשר שולם פיצוי למתלונן?

הלכות

  1. 1

    הפרת תנאי שחרור בערובה שנעשתה לצורכי עבודה ופרנסה, כאשר ניתן להניח שהיתר לעבודה היה ניתן, תיטה לזכות הנאשם ולא תשמש נגדו בערעור על גזר הדין

    ״שהפרת תנאי השחרור ככל שהיתה הפרה נעשתה לצורכי עבודה ופרנסה״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    יש ליתן לנאשם להנות מן הספק בנושא הפרת תנאי השחרור, בשל היעדר עבר פלילי והעדר הסתבכות באירוע פלילי נוסף

    ״בתיתנו דעתנו לכך שהמערער לא הסתבך בכל אירוע פלילי או באירוע המפריע לשלום הציבור״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • ערעור על גזר דין
  • פיצוי למתלונן
  • מעצר בית
  • הפרת תנאי שחרור
  • עבודות שירות
  • עונש מאסר בפועל

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט

העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים

ע"פ 8538/04

בפני:

כבוד המישנה לנשיא מ' חשין

כבוד השופטת מ' נאור

כבוד השופט ס' ג'ובראן

המערער:

יגאל בן יוסף

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערעור על הכרעת הדין וגזר הדין

שניתן בבית המשפט המחוזי בחיפה בת"פ 155/03 מיום 5.8.04 שניתן על ידי כבוד

השופט י' כהן

תאריך הישיבה:

י"ד באדר א

התשס"ה

(23.02.05)

בשם המערער:

עו"ד רונן בנדל

בשם המשיבה:

עו"ד דניאלה ביניש

פסק-דין

השופטת מ' נאור :

1.ביום 23.2.2005 שמענו טענות הצדדים, לענין ההרשעה ולענין העונש. בפסק דין (על הכרעת הדין) מאותו יום סקרנו את טענות הצדדים, ודחינו את ערעורו של המערער על הרשעתו. עם זאת – החלטנו שלא להחליט באותו מועד בענין גזר הדין ורשמנו בפסק דיננו: "נצפה לקבל מאת המערער, עד ליום 10.4.2005, הודעה ובה דיווח אם שולם הפיצוי למתלונן (ואם שולם הפיצוי – נבקש לקבל ראיה לדבר). בין אם נקבל הודעה מהמערער ובין אם לאו נכריע בנושא גזר הדין לאחר יום 10.4.05." בכך אותתנו למערער איתות ברור, שאם לא יפצה את המתלונן כאשר ציווהו בית המשפט – ערעורו על גזר הדין לא יתקבל באהדה.

2.בהמשך הדברים העביר לנו בא כוח המערער אישור על הפקדת הפיצוי למתלונן בסך 18,000 ש"ח בקופת בית המשפט המחוזי בחיפה. מששולם הפיצוי – הכף נטתה לזכות המערער.

3.ביני לביני הסתבר כי המערער הפר את תנאי "מעצר הבית" שהושתו עליו ותחת אשר ישהה בביתו 24 שעות ביממה עזב את הבית והלך לעבוד. לטענתו עשה כן כדי להרוויח את אותם 18,000 ש"ח שחויב לפצות בהם את המתלונן, לאחר שהסתבך בהלוואות בשוק האפור כדי לממן תשלום זה. שקלנו אם יש בהפרה זו של תנאי השחרור בערובה – הפרה אשר גררה, כדברי הגב' ביניש, באת כוח המדינה, כתב אישום שהוגש לבית המשפט – כדי להטות את הכף לחובת המערער ולהביא לדחיית הערעור על גזר הדין. לא בלי היסוס אנו מחליטים כי על אותה הפרה של תנאי השחרור יתן המערער את הדין בנפרד, ולא בענייננו. הנימוקים העיקריים להחלטתנו הם שהפרת תנאי השחרור – ככל שהיתה הפרה – נעשתה לצורכי עבודה ופרנסה, וכי ניתן להניח בסבירות כי לו ביקש המערער שינתן לו היתר לצאת לעבודה (כהחלטת השופט גריל מיום 31.12.03 בפיסקה ח' להחלטה) כי אז היתה בקשתו נענית בהסכמה כפי שנענתה בקשתו הקודמת לעבוד באולם החתונות "סולם יעקב" (כאמור בהחלטתו של השופט גריל מיום 4.9.03). בתיתנו דעתנו לכך שהמערער לא הסתבך בכל אירוע פלילי או באירוע המפריע לשלום הציבור ואין לו עבר פלילי נראה לנו – אולי לא בלי היסוס – כי ראוי ליתן לו למערער להינות מן הספק בנושא הפרת תנאי השחרור.

4.החלטנו בסופו של יום להקל מעט בעונשו של המערער: אנו מעמידים את עונש המאסר בפועל על 6 חודשים. שאר חלקי גזר הדין יעמדו בעינם. אנו שוקלים אפשרות שהמערער ירצה את עונש המאסר בעבודות שירות, ולשם כך נבקש את חוות דעתו של הממונה על עבודות השירות תוך 30 ימים מהיום. אם הממונה ימליץ על עבודות שירות, כי אז נוסיף ונחליט בנושא זה מבלי לזמן את באי-כוח הצדדים פעם נוספת.

ניתן היום, כ"ב ניסן, תשס"ה

(1.5.2005).

המישנה לנשיא ש ו פ ט ת ש

ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1הפרת תנאי שחרור בערובה שנעשתה לצורכי עבודה ופרנסה, כאשר ניתן להניח שהיתר לעבודה היה ניתן, תיטה לזכות הנאשם ולא תשמש נגדו בערעור על גזר הדין
  2. 2יש ליתן לנאשם להנות מן הספק בנושא הפרת תנאי השחרור, בשל היעדר עבר פלילי והעדר הסתבכות באירוע פלילי נוסף