החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 8607/15 מאג'ד אבו ראס נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין פלילי · עיכוב ביצוע עונש מאסר בפועלבקשת רשות ערעור על החלטה בבקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר בפועל במסגרת ערעור על חומרת העונש

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט דחה בקשה לעיכוב ביצוע עונש של 22 חודשי מאסר בפועל שנגזר על מבקשים שהורשעו בחבלה חמורה בנסיבות מחמירות ובהסתייעות ברכב. נקבע כי נקודת המוצא היא שעל המורשע לשאת בעונשו מיידית, וכי הטענות לחומרת העונש וסיכויי הערעור הנמוכים אינם מצדיקים עיכוב ביצוע.

העובדות

המבקשים הורשעו על פי הודאתם במסגרת הסדר טיעון בעבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות והסתייעות ברכב לביצוע פשע, ונגזרו עליהם 22 חודשי מאסר בפועל, מאסרים על תנאי, פסילת רישיון נהיגה ופיצוי למתלוננים. המבקשים ערערו על חומרת העונש ועתרו לעיכוב ביצוע המאסר בפועל, והמשיבה התנגדה והגישה ערעור על קולת העונש.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לעכב את ביצוע עונש המאסר בפועל של המבקשים עד להכרעה בערעורם על חומרת העונש?

הלכות

  1. 1

    נקודת המוצא בבקשה לעיכוב ביצוע גזר דין היא שלנאשם שהורשע בפלילים אין עוד חזקת החפות ועליו לשאת בעונש באופן מיידי, והאיזון בין השיקולים עשוי להוביל לעיכוב ביצוע במקרים המתאימים.

    ״נקודת המוצא בבקשה לעיכוב ביצוע גזר דין היא כי לנאשם שהורשע בפלילים לא עומדת עוד חזקת החפות וכי עליו לשאת בעונש באופן מידי״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    טענות לחומרת העונש אינן מצדיקות עיכוב ביצוע, ובשים לב לתקופת המאסר ולסיכוי הנמוך שלא יוטל מאסר, לא נראה שהערעור יתייתר גם אם תידחה הבקשה לעיכוב הביצוע.

    ״בשים לב לתקופת המאסר שהוטלה עליהם לא נראה שערעורם יתייתר גם אם תידחה הבקשה לעיכוב הביצוע״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • עיכוב ביצוע
  • עונש מאסר בפועל
  • חבלה חמורה בנסיבות מחמירות
  • הסתייעות ברכב לביצוע פשע
  • ערעור על חומרת העונש
  • סיכויי הערעור
  • חזקת החפות
  • הסדר טיעון

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

ע"פ 8607/15

לפני:

כבוד השופט ע' פוגלמן

המבקשים:

1. מאג'ד אבו ראס

2. מוחמד אבו ראס

3. מוחמד אבו ראס

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין של בית

המשפט המחוזי בנצרת (כב' סגן הנשיא ת' כתילי) בת"פ 24441-05-13 מיום

27.10.2015

תאריך הישיבה:

ח' בטבת התשע"ו

(20.12.2015)

בשם המבקשים:

עו"ד אחמד מסאלחה

בשם המשיבה:

עו"ד עילית מידן

החלטה

1.

בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' סגן הנשיא ת' כתילי ) הרשיע ביום 23.9.2014 את המבקש 1 בעבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, הסתייעות ברכב לביצוע פשע והפרת הוראה חוקית; ואת המבקש 2 בעבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, הסתייעות ברכב לביצוע פשע והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, זאת לפי הודאתם במסגרת הסדר טיעון. בית המשפט המחוזי גזר על המבקשים ביום 27.10.2015 22 חודשי מאסר לריצוי בפועל וכן מאסרים על תנאי, פסילת רישיון נהיגה ופיצוי למתלוננים.

2.

המבקשים הגישו ערעור על חומרת העונש שנגזר עליהם ובגדרו עותרים הם לעיכוב ביצוע עונשי המאסר בפועל. לטענתם, עונשי המאסר בפועל שנגזרו עליהם חורגים מרמת הענישה הראויה. הם מוסיפים כי לא נשקף מהם סיכון; כי למבקש 1 עבר פלילי שהתיישן ואילו עברו הפלילי של המבקש 2 אינו מכביד; וכי לא ניתן משקל מתאים להמלצות שירות המבחן בעניינם. לשיטתם סיכויי הערעור גבוהים ולפי הלכות שיצאו מלפני בית משפט זה ראוי לעכב את ביצוע עונש המאסר בפועל.

3.

המשיבה מתנגדת לעיכוב הביצוע. לטענתה סיכויי הערעור נמוכים והיא מצדה הגישה ערעור על קולת העונש שכן לטעמה מדובר בתקיפה אכזרית, שהחלה כמארב מתוכנן וכללה הצטיידות מראש של המבקשים במקלות ובקרשים. נטען כי המבקשים המשיכו להכות את המתלוננים גם כאשר אלו נפלו ארצה ופצעו אותם במידה שהצריכה את אשפוזם.

4.

נקודת המוצא בבקשה לעיכוב ביצוע גזר דין היא כי לנאשם שהורשע בפלילים לא עומדת עוד חזקת החפות וכי עליו לשאת בעונש באופן מידי (ע"פ 5214/13 סירחאן נ' מדינת ישראל , פסקה 6 (30.7.2013)). ואולם, כפי שציין בית משפט זה בעניין שוורץ , האיזון בין שיקולים שונים ובהם חומרת העבירה ונסיבות ביצועה; אורך תקופת המאסר; וטיב הערעור וסיכויי הצלחתו עשוי להוביל למסקנה שלפיה נכון לעכב את ביצועו של עונש המאסר (ע"פ 111/99 שוורץ נ' מדינת ישראל , פ"ד נד(2) 241, 282-277 (2000) (להלן: עניין שוורץ ). בענייננו, לא ראיתי להורות כן. לא מצאתי כי בטענות המתייחסות לחומרת העונש יש כדי להצדיק את עיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל. מבלי לקבוע מסמרות בשאלת סיכויי הערעור על גזר הדין, די בכך שנאמר כי הסיכוי שכלל לא יוטל על המבקשים עונש מאסר אינו גבוה, ובשים לב לתקופת המאסר שהוטלה עליהם לא נראה שערעורם יתייתר גם אם תידחה הבקשה לעיכוב הביצוע (ע"פ 3182/13 פרץ נ' מדינת ישראל , פסקה 6 (22.5.2013)).

הבקשה נדחית אפוא.

ניתנה היום, ט' בטבת התשע"ו (21.12.2015).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (3 תיקים)

מצוטט על ידי (8 מסמכים)

  • ע"פ 945/18ווסים סלאימה נ. מדינת ישראלהחלטה
  • ע"פ 4415/17עאטף אבו ראס נ. מדינת ישראלהחלטה
  • ע"פ 4143/17מחמד עאבד נ. מדינת ישראלהחלטה
  • ע"פ 8462/15מוחמד אבו ראס נ. מדינת ישראלהחלטה
  • ע"פ 8462/15מוחמד אבו ראס נ. מדינת ישראלהחלטה
  • ע"פ 8462/15מוחמד אבו ראס נ. מדינת ישראלהחלטה
  • ע"פ 8462/15מוחמד אבו ראס נ. מדינת ישראלהחלטה
  • ע"פ 8066/15עוזיאל חנון נ. מדינת ישראלהחלטה

הלכות

  1. 1נקודת המוצא בבקשה לעיכוב ביצוע גזר דין היא שלנאשם שהורשע בפלילים אין עוד חזקת החפות ועליו לשאת בעונש באופן מיידי, והאיזון בין השיקולים עשוי להוביל לעיכוב ביצוע במקרים המתאימים.
  2. 2טענות לחומרת העונש אינן מצדיקות עיכוב ביצוע, ובשים לב לתקופת המאסר ולסיכוי הנמוך שלא יוטל מאסר, לא נראה שהערעור יתייתר גם אם תידחה הבקשה לעיכוב הביצוע.