ע"פ 9100/11 כארם מסארווה נ. מדינת ישראל

א.

הערעור הוגש מכתחילה לעניין הכרעת הדין וגזר הדין גם יחד. לאחר שמיעת הטיעונים קיבל המערער את המלצתנו לחזור בו מן הערעור על הכרעת הדין. פסק דיננו זה ניתן באשר לעונש.

ב.

עסקינן במעשה אונס של המתלוננת, קטינה בשנתה שמונה עשרה, על-ידי המערער נהג מונית בן 49 ובעל עבר נקי, בעודה שתויה. על חומרת הדברים אין צורך להכביר מלים.

המערער נדון לאחר ניהול הוכחות לתשע שנות מאסר, 18 ו-12 חודשי מאסר על-תנאי בעבירות פשע ועוון בהתאמה ופיצוי בסך 50,000 ₪, וחילוט המונית לטובת המדינה. בית המשפט קמא ציין בגזרו את הדין כי המערער הותיר צלקות בנפש המתלוננת ופירש במעוות את התנהגותה האדיבה, ואף ניסה להטיל עליה את האחריות. מנגד שיקלל בית המשפט את עברו הנקי של המערער ואת מחלותיו הקשות. הושת העונש כאמור.

ג.

לעניין העונש נטען בעיקר לנסיבותיו האישיות של המערער, הסובל ממחלות רבות – בתחום הפסיכיאטרי, לב, דלקת פרקים, וסכרת. בפנינו נטען כי מדובר במעידה חד פעמית וכי העונש חורג מן הפסיקה במקרים שיש בהם דמיון; כי המשפחה חשה בושה על המקרה; וכי מדובר ברמת מסוכנות נמוכה-בינונית לפי הערכת המסוכנות.

ד.

מטעם המדינה נטען כי גם אם ישנם מקרים של ענישה קלה יותר, מדובר באירוע שהותיר עקבות קשים במתלוננת, ועסקינן בנהג מונית שנותן שירות לציבור. עוד הוזכר כי תסקיר נפגעת העבירה מצביע על הפגיעה החמורה במתלוננת, וכי המערער לא קיבל עליו אחריות.

ה.

לא יתכן חולק כי המדובר במקרה מכוער, ורוב מלים אך למותר. אכן, הפסיקה שהוצגה בפנינו כללה עונשים פחותים, ואף פחותים משמעותית במקרי אונס יחיד בשונה ממעשים סדרתיים, אך בודאי אין מקום לרף של שלוש שנים או 20 חודש שהוצגו בפנינו – ופסיקה רבה ישנה וכל מקרה לנסיבותיו – מקום שהמדובר בגבר מבוגר, ובמיוחד נהג מונית שהנוסעת שמה בו מבטחה מטבע הדברים. מנגד, למערער נסיבות בריאותיות קשות לרבות עבר פסיכיאטרי ומחלות רבות, עיינו בתיקו הרפואי והבאנו בחשבון את עברו הנקי.

ו.

לא בלי התלבטות, במיוחד בשל הנסיבות האישיות, החלטנו להעמיד את עונש המאסר על שבע שנים. הערעור מופנה גם כנגד הפיצוי, אך המתלוננת לא צורפה ואיננו נדרשים לנושא זה; המאסר על תנאי והפיצוי על כנם. יש לקוות כי המערער ילמד את הלקח ממעשהו המעוות ולא ישוב לסורו לאחר שחרורו.

ז.

אנו מאחלים למתלוננת כי יהיו לה תעצומות הנפש להתגבר על הטראומה.