ע"פ 9352/99 מורד יומטוביאן נ. מדינת ישראל

המבקש הורשע בבית-המשפט המחוזי בירושלים בעבירה של אינוס ובעבירה של תקיפה. המתלוננת - קורבן מעשיו של המבקש - היתה אשתו. (בינתיים התגרשו המבקש והמתלוננת). בגין הרשעתו הושת על המבקש עונש של חמש שנים מאסר, מהן שלוש שנים מאסר בפועל והיתר על תנאי. בפני בקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין.

מעיון בהכרעת הדין של בית-המשפט קמא עולה כי בעיקרה מבוססת היא על מתן אמון בגרסתה המפלילה של המתלוננת ודחיית מהימנות גרסת המבקש. הכרעת הדין הינה מפורטת ומתייחסת לכל הקשיים בעדותה של המתלוננת אותם מעלה באת-כוח המבקש בערעור ובבקשתה בפני, תוך הנמקת הסיבות לאמון המלא שראה בית-המשפט לתת בעדות המתלוננת על-אף קשיים אלה. בנסיבות המקרה שלפני, כאשר הערעור נסב בעיקרו על קביעות של מהימנות עדים, בהן אין ערכאת הערעור נוטה להתערב, ובהתחשב בחומרת העבירה, בנסיבותיה ובאורך תקופת המאסר שהושתה על המבקש, אין מקום לעכב את ביצוע גזר הדין.

אשר על כן הבקשה נדחית. מזכירות בית המשפט תקבע מועד לשמיעת הערעור תוך ארבעה חודשים.

על המבקש להתייצב לריצוי עונשו כפי שקבע בית-המשפט המחוזי בהחלטתו מיום 8.12.99.